החיה הכי חכמה שלא הכרת
(עם חסינות דיפלומטית שאפילו כרישים מכבדים...)
"מה הקטע?" // פרק 8
הפרק הזה מוקדש לחיות מופלאות שמציעות שירותי ניקוי וטיפוח לחיות אחרות. ולא רק ניקיון! אם הייתי אומרת לכם שבנוסף לשירותי ניקיון החיות האלה נותנות גם שירותי שיננית, מסאז'יסט ואפילו פסיכולוג. בעלי חיים שנותנים את השירותים האלה למאות בעלי חיים שונים בכל יום. בעלי חיים כל כך חכמים - שהם מביסים במבחני אינטליגנציה מסוימים אפילו שימפנזים. בעלי חיים שמעולם (!) לא נצפה אף בעל חיים תוקף אותם, פוגע בהם או טורף אותם בטבע - כי הם נהנים מסוג נדיר ומיוחד של "חסינות דיפלומטית". אז מי הם בעלי החיים האלה, ואיך זה שלא הכרנו אותם עד עכשיו?
כשמדברים על בעלי חיים חכמים אנחנו חושבים על שימפנזים או כלבים... אולי דולפינים או תוכים... אבל בטח לא על דגים. אין להם הבעות פנים, הם לא ממצמצים, והם לא מוציאים קול - טעות! הם כן, אבל הקולות שהם משמיעים נועדו לעבור במים ולא באוויר, אז אנחנו לא יכולים לשמוע אותם- כל זה גורם לנו לזלזל בהם. תוסיפו על זה את העובדה שהם כל כך רחוקים מהעין, וככה בקלות יוצא שאנחנו מתעלמים מרוב מיני בעלי החיים על כדור הארץ.
מחקרים מהשנים האחרונות גילו שדגים הם למעשה בעלי חיים הרבה יותר חכמים ומורכבים ממה שנדמה. היום מתפרסמים מחקרים פסיכולוגיים על דיכאון בדגים - כן כן, דיכאון בדגים! - ועל יכולות מורכבות שלהם כמו זיהוי פרצופים, פיתרון בעיות, שימוש בכלים או הבחנה בין סגנונות מוסיקליים. מדענים אפילו גילו שדגים אוהבים לשחק! ולפחות במקרה אחד, של דגי נקאי - הם גם מזהים את עצמם במראה.
אז הכירו את דג הנקאי, בעל החיים המדהים שעליו בעצם דיברתי קודם!
רופאים עם קשקשים
דגי נקאי הם דגים שמציעים שירותי בריאות, טיפוח וספא ל"לקוחות" ממגוון מינים אחרים, בדרך כלל ב"תחנות ניקיון" קבועות. היחסים בין נקאים ללקוחות שלהם הם דוגמה מעולה למה שנקרא בביולוגיה "סימביוזה הדדית", זאת אומרת, שיתוף פעולה ששני הצדדים נהנים ממנו. במקרה הזה, הלקוח זוכה בהסרת טפילים, עור מת ואצות מהגוף שלו, במסאז' וטיפול מפחית מתחים, ואפילו בציחצוח שיניים! והנקאי זוכה במזון.
נקאים מפרסמים את עצמם עם צבעים בולטים, הרבה פעמים עם פס מבריק לאורך הגוף, שמוכר ליצורים שחיים בים ממש כמו שסמל מגן דויד אדום מוכר לנו. וכמו שכולנו מפנים את הכביש כשאנחנו רואים את מגן דויד אדום, ככה גם כל הדגים בים, אפילו הטורפים המאיימים ביותר - מכבדים את הנקאי הקטן. מעולם (!) לא נצפה בטבע דג הורג דג נקאי או אוכל אותו. תחשבו על זה - דגים טורפים, ואפילו כרישים שאין אף אחד שייעז לצאת נגדם לא חשוב מה יעשו - לא פוגעים בדגי הנקאי!
דגי נקאי משתייכים למגוון רחב מאוד של משפחות ומינים. ההתמחות של דגים מסוימים באספקת השירותים המדהימים האלה התפתחה באופן נפרד במקומות שונים ובמינים שונים, כלומר - נקאות היא מקצוע, היא לא השתייכות למין ספציפי. יש גם דגים שעוסקים בו "במשרה חלקית", כהשלמה למזון ממקורות אחרים. והלקוחות שלהם עוד יותר מגוונים. יש ביניהם דגים ממאות מינים, כולל כרישים, וגם צבי ים, תמנונים, איגואנות ימיות, היפופוטמים, לווייתנים – ואפילו, אם יוצא, בני אדם.
הנקאים המוכרים ביותר, נקאים במשרה מלאה, הם ממשפחת השפתוניים. יש מהם הרבה מינים, אחד המוכרים והנחקרים בהם הוא הנקאי האילתי שלנו מים סוף! הם עובדים לבד או בזוגות של זכר ונקבה, בדרך כלל במיקום קבוע. הם יכולים לסמן שהם מוכנים לקבל לקוחות בעזרת תנועות - "ריקוד" שכולל תנועות ראש וזנב. גם לקוחות יכולים להזמין ניקוי, עם תנועות, שינוי צבע או שהם פשוט מחכים ליד תחנת הניקיון. לפעמים הם אפילו עומדים בתור.
כשמגיע תורם, הם ניגשים, ומותחים את הסנפירים כדי שדג הנקאי יוכל להגיע לכל מקום בגוף שלהם. חלק מהדגים פותחים את הפה ואת מכסי הזימים שלהם כדי לאפשר לנקאים להיכנס ולצאת. נקאים יכולים לסמן באמצעות נגיחה קלה ללקוחות לפרוש סנפיר או לפתוח את מכסה הזימים לבדיקה. הרבה מהלקוחות משנים את הצבעים שלהם בזמן הניקוי. שינוי הצבע נועד לסמן לנקאי "טפל בי!" וגם להקל על העבודה שלו - כי זה מבליט את הטפילים על רקע הגוף. שינוי הצבע יכול גם להעיד על הפחתה ברמת המתח, כמו שנראה תיכף.
יש תחנות ניקוי עמוסות מאוד. בשונית האלמוגים הגדולה בעולם, שליד אוסטרליה, דג נקאי אחד משרת בממוצע 2,297 לקוחות ביום! הנקאי יכול לעבוד בקצב מדהים. התגלו גם דגים (עם בעית התמכרות קלה, כנראה) שמבקרים דג נקאי 144 פעמים ביום בממוצע… זה כל כך הרבה ביקורים, שדי ברור שהם באים לא רק בשביל להתנקות מטפילים (שבטח כבר אין) אלא כי הם פשוט נהנים מהטיפול. או זקוקים לו כטיפול נפשי.
רגע רגע רגע, טפילים אפשר לראות ולספור, אבל איך אני יודעת שהנקאים "מרגיעים מתחים"? שהדגים באים אליהם ל"טיפול נפשי"?!
פסיכולוגים עם זימים
תצפיות גילו, למשל, שכרישים מתנהגים הרבה פחות בתוקפנות כלפי דגים אחרים כשהם באזור תחנות הניקוי! גם כלפי דגים שהם לא נקאים! כשהם נמצאים בתחנות הניקוי, הם לא תוקפים דגים שבדרך כלל צריכים להימלט מהם כדי לשרוד. זה הופך את תחנות הניקוי לאיים בטוחים של רוגע.
גם למסאז' שהם עושים (הנקאי מזיז את הסנפירים במהירות כשהוא שוחה לצד הלקוח) התגלה אפקט של הפחתת הורמוני סטרס. ממש כמו שמסאז' או ליטוף עדין משפיעים עלינו! נערכו גם ניסויים שהראו איך דגים שגורמים להם מצוקה, מבקשים אחר כך הרבה יותר טיפולים מדגי הנקאי. הניסויים האלה ורבים אחרים מראים שדגים מבקרים בתחנות ניקוי גם כדי להקל מתחים.
חשוב להגיד, שלגרום מצוקה לדגים זו דרך מאוד אכזרית ללמוד עליהם, ולא חסרות דרכים לחקור את העולם המופלא שלהם בלי לפגוע בהם.
חקיינים מסוכנים
אבל לא הכל קסום מתחת למים. לנקאים יש גם מתחזים. דג שנקרא "חקיין נקאי" מחקה בצעירותו את דגי הנקאי. כמו הרבה דגים הוא מסוגל לשנות צבעים, וככה הוא מאמץ את הפס הכחול של הנקאים. אבל הוא לא מסתפק בזה, הוא גם מחקה את תנועות ריקוד ה"בואו להתנקות אצלי" שלהם. כשדג תמים נופל בפח, הוא יכול גם לחטוף ביס מהחקיין. אבל החקיינים מתחזים לנקאים פחות בשביל לתקוף, אלא בעיקר כדי להגן על עצמם מטריפה כשהם קטנים ופגיעים. כי כמו שהזכרנו קודם, להיות דג נקאי זה התפקיד הכי בטוח באוקיינוס - מעולם לא נצפה אף דג שתוקף דג נקאי, זה ממש טאבו. איך זה שהטאבו הזה מחזיק מעמד למרות שיש כאלה שמנצלים אותו לרעה? זה רק מראה עד כמה חשוב - קדוש ממש - התפקיד של הנקאי בחברה התת ימית.
גם נקאים לא חקיינים אגב, נושכים פה ושם את הלקוחות שלהם ביחד עם הטפילים שעליהם. למה זה קורה? אולי זה מחיר בלתי נמנע של הטיפוח, אולי חוסר כישרון של הנקאי, רשלנות, סתם חוצפה, קשה לקבוע. מה שברור מהתצפיות הוא שיש הבדלים לא קטנים באיכות הניקוי, ושלקוחות מעדיפים שיטפלו בהם בצורה הכי זהירה שאפשר. שני הדברים האלה יוצרים מערכת יחסים מורכבת ומדהימה בין הנקאים ללקוחות שלהם.
שיקולים מורכבים
הנקאים לא מעניקים אותו טיפול לכל הלקוחות, אלא יודעים להתאים טיפול שונה לכל לקוח. בדיקות קפדניות גילו איזה שיקולים מורכבים מפעילים הנקאים כדי להחליט כמה עדין יהיה הטיפול, כמה מסאז' הוא יכלול, וכמובן באיזה לקוח לטפל קודם כשיש עומס בחדר ההמתנה. הנקאי מצליח - תוך כדי עבודה בלתי פוסקת - להבחין בפרטים קטנטנים ולהסיק מהם מסקנות מורכבות באופן מדהים. בואו נראה את ארבעת השיקולים המדהימים ביותר שהוכח שדגי נקאי והלקוחות שלהם שוקלים:
- לקוחות מסוכנים
למרות שמעולם לא תועד דג כלשהו הורג נקאי בטבע – כרישים וטורפים אחרים זוכים בכל זאת לטיפול טוב ומפנק יותר. הנקאים אמנם לא מראים שום פחד כשהם נכנסים לפה של כריש, כי הם יודעים שהוא לא יפגע בהם – אבל הם גם מבינים שהוא יכול לעשות את זה, ובקלות. כל זה גורם להם לתת יותר מסאז' לכרישים מאשר לדגים בלי שיניים חדות... באופן מדהים, נראה שדגי הנקאי יודעים מתי הכרישים רעבים - כי כרישים רעבים מקבלים יותר מסאז' מכרישים שבעים…
- לקוחות קבועים
נקאים מזהים דגים שחוזרים לטיפול בקביעות (!) ונותנים להם יחס מועדף. אבל הגאונים האלה זוכרים לא רק את מי ניקו בעבר אלא גם מתי הם ניקו אותם. הם יתנו עדיפות בתור ללקוחות שעבר יותר זמן מאז הביקור האחרון שלהם, כי הספיקו להצטבר על הגוף שלהם יותר טפילים. הדג הקרצייה שחוזר 144 פעמים ביום? הוא יצטרך לחכות.
- ביקוש והיצע
בתחנות ניקוי עם מעט לקוחות - נקאים משקיעים יותר בכל לקוח! כמו שלומדים בשיעורי כלכלה: אם יש מעט לקוחות, כל לקוח שווה יותר ולכן יקבל שירות טוב יותר.
- מוניטין
מסתבר, שככל שיותר דגים מחכים בתור וצופים בטיפול - ככה הנקאי מטפל יותר בזהירות בלקוח ומעניק לו טיפול עדין ו"מפנק" יותר. ואיך מתגוננים לקוחות מפני נקאים שמתחילים לחפף? הם פשוט בוחרים בנקאי אחר. זאת אומרת, כשיש כזה. התגלה שלקוחות שחיים בשונית עם כמה תחנות ניקוי, יוצרים מעין מדרג לתחנות הניקוי, שמושפע מהטיפולים שקיבלו ומתצפיות בניקוי אחרים. הנקאים צריכים לקחת בחשבון את ה"מוניטין" שלהם אצל הלקוחות, כדי שהם יחזרו אליהם ולא יחפשו תחנות ניקוי אחרות. ככה, שממש כמו אצל בני האדם, נוצרת תחרות בין התחנות, שמעודדת שירות טוב יותר.
השיקולים האלה, ואחרים שלא הזכרתי, שהנקאים מפגינים, מראים לנו שהם פועלים בתחכום שמתבסס על זיכרון מפותח, הסקת מסקנות מהירה, ואפילו תכנון לעתיד.
ניסויי אינטליגנציה
גם בניסויי מעבדה דגי הנקאי הוכיחו יכולות יוצאות דופן. שוב, אין שום הצדקה לכלוא ולענות בעל חיים במעבדה רק בשביל ללמוד על היכולות המופלאות שלו. היכולות המופלאות שלנו, בני האדם, מאפשרות לנו ללמוד כל כך הרבה מבלי להזיק.
אבל אני בכל זאת אספר על שני ניסויים מהשנים האחרונות שגרמו למדענים להידהם. במחקר אחד, שערך צוות בינלאומי של עשרה מדענים ב-2015, בחנו נקאים, קופי קפוצ'ין, אורנגוטנים ושימפנזים. החוקרים הניחו לפני כל "נבחן" שתי צלחות עם מזון – כחולה ואדומה. אם הנבחן התחיל לאכול מהצלחת הכחולה – הצלחת האדומה נעלמה והוא פספס את ההזדמנות לאכול ממנה. אם הנבחן התחיל לאכול מהאדומה – שתי הצלחות נשארו והוא יכל לאכול משתיהן. מי הראשונים שלמדו לאכול קודם-כל מהצלחת האדומה? הנקאים! וזו רק ההתחלה.
בשלב השני, שינו החוקרים את "כללי המשחק" בפתאומיות, ככה שדווקא אכילה מהצלחת האדומה תגרום לצלחת הכחולה להיעלם. רק הנקאים וקופי הקפוצ'ין הצליחו להסתגל ולהבין את היפוך החוקים ב-100 הניסיונות הראשונים. אחד מעורכי המחקר אפילו ערך את הניסוי על בתו בת ה-4 עם סוכריות M&M שהוצבו על הצלוחיות. אפילו היא לא הצליחה להבין את היפוך כללי המשחק ב-100 הניסיונות הראשונים.
מבחן המראה
אבל מה שבאמת הכניס לשוק את הקהילה המדעית זה המחקר שפורסם רק לפני שנה, ב-2019. המחקר מצא שדגי נקאי אילתי עוברים את "מבחן המראה"! כדי להבין למה זה גרם כזה הלם אני אגיד בכמה מילים מה זה "מבחן המראה" ומה הוא אומר. מבחן המראה הוא ניסוי שבו מציירים על המצח של מישהו כתם בלי שישים לב. אחר כך שמים מולו מראה. אם הוא מתחיל מתישהו לשפשף לעצמו את המצח כדי להוריד את הכתם - הוא "עבר את מבחן המראה". הכוונה היא שהוא הצליח להבין שהדמות שהוא רואה מולו היא הוא-עצמו.
בשביל לזהות את עצמנו במראה אנחנו צריכים שיהיה לנו בכלל מושג מופשט של "עצמנו" בראש - שזה דבר שגם לבני אדם לוקח זמן לפתח. מבחן המראה אמור לבדוק אם למישהו יש מודעות עצמית. אבל ייתכן שהוא מבחן קשוח מדי. המבחן מותאם במיוחד לקופים, שמרוכזים בחוש הראייה, ואובססיביים להעיף דברים מהגוף. מאוד סביר שרוב הפילים, למשל, שלא עברו את מבחן המראה פשוט לא התרגשו מזה שיש כתם על הגוף שלהם. הם רגילים לזרוק על עצמם דברים כמו בוץ. אבל מה שעזר לשכנע סופית שהמבחן בעייתי זה שגילו שחלק מהילדים מתרבויות שאין בהם מראות, נכשלים במבחן, אפילו בגיל 6. אין להם מודעות עצמית? לא סביר.
בכל מקרה, מדענים פשוט לא הצליחו לעכל שבזמן שיש ילדים בני שש שנכשלים במבחן המראה, דג הנקאי הקטן כן הצליח לעבור אותו. עד כדי כך שהמחקר התחיל למשוך אש עוד לפני שפורסם. אפשר לראות שעורכי המאמר זהירים מאוד-מאוד כשהם מנסים לפרש את משמעות התגלית. הם נזהרים לקבוע שהיא מעידה על מודעות עצמית, למרות שזה מתבקש מהספרות המדעית. הם אפילו מעלים את האפשרות שאם דגים עברו את מבחן המראה - אז אולי המבחן הזה לא מעיד בכלל על מודעות עצמית כמו שחשבנו… מדהים, לא?
החשיבות האקולוגית של דגי הנקאי
דגי נקאי הם לא רק חכמים במיוחד, אלא גם ממש חשובים למערכות האקולוגיות בים. ואפשר לנחש למה, נכון? בניסוי שבו הרחיקו את כל הנקאים מאזור מסוים, מצאו שהדגים התחילו לסבול ממש מהר מעומס של טפילים, שפגע בבריאות שלהם. בניסוי אחר הרחיקו את כל דגי הנקאי מאיזור איי ליזארד, וראו שאחרי שנה וחצי - חצי עד ¾ מהמינים באיזור נעלמו.
כשאני קוראת מחקרים כאלה אני שואלת את עצמי - איך לעזאזל אנשים מרשים לעצמם להרוס ככה את החיים של אלפי יצורים מדהימים בגלל סקרנות או בשביל להוכיח דברים שכבר ממש ברורים מאליהם? משוגע כמה מאמץ אנחנו משקיעים בלוודא את החשיבות של יצורים מסוימים - לעומת כמה מעט מאמץ אנחנו משקיעים בלהציל אותם מהשמדה.
כי למרות החשיבות האקולוגית המדהימה של דגי הנקאי אנחנו חוטפים בכל שנה עשרות מיליונים מהם מהטבע. רוצים לנחש באיזו תעשייה מנצלים הכי הרבה דגי נקאי?
העבדים הנסתרים של תעשיית הסלמון
מדובר באחת התעשיות הכי אכזריות והרסניות, אבל כמעט ואין עדיין מודעות אליה: תעשיית כלובי הסלמון. יום אחד אולי נקדיש לה פרק, אבל בינתיים רק בשביל להבין איך הנקאים נכנסו לתמונה - אני אסביר קצת: הבעיה הכי יקרה של תעשיית הסלמון היא ההתרבות של המוני טפילים בכלובים הצפופים שבהם מפטמים את הסלמונים עד שהורגים אותם. הם גורמים להם סבל עצום, ומיליונים מהם פשוט נאכלים חיים ע"י הטפילים. כמות חומרי ההדברה שנשפכת לכלובים בניסיון לרסן את הטפילים הולכת ועולה, אבל היעילות שלהם הולכת ופוחתת, בגלל העמידות שהטפילים פיתחו. הפיתרון ה"גאוני" שמצאו: לחטוף מיליוני נקאים מהטבע - ולשעבד אותם למוות בכלובי הסלמון! המספרים גדלים בקצב מבהיל והיום תעשיית כלובי הסלמון מנצלת כבר 50 מיליון דגי נקאי בכל שנה רק בנורבגיה, ומסתמכת לחלוטין על חטיפה של דגים וביצי דגים מהטבע.
התוצאה היא שורה של קטסטרופות . דגי הנקאי הרגישים מתים ממחלות רבות שנפוצות בתעשייה, ולתעשייה מגיעות מחלות חדשות מהטבע. הנקאים כמובן סובלים מאותן בעיות כמו דגי הסלמון בכלובים (צפיפות, זיהום, מחסור בחמצן, וכו') אבל גם מגורמי מצוקה ייחודיים להם. בשנים האחרונות התעשייה מנצלת בעיקר דגי נקאי מסוג lumpfish. הlumpfish לא יכולים להתקיים על טפילים בלבד, והם נאלצים להתחרות עם דגי הסלמון החזקים מהם על הגישה לאוכל שנזרק למים. כשליש מהlumpfish מתים מרעב בשבועות הראשונים בכלובי הסלמון.
דגי הסלמון גם הורגים לפעמים את דגי הנקאי שכלואים איתם - תופעה ש, כמו שסיפרתי קודם, מעולם לא נצפתה בטבע. וגם להפך - נקאים בכלובים גורמים נזקים חמורים לדגי הסלמון, כולל נזקים לעיניים ופציעות שמובילות לדימום עד מוות. ושוב, נקאים בטבע מעולם לא תועדו עושים דברים כאלה. הנקאים בעצמם סובלים מעומס טפילים קיצוני ומעטים מהם מצליחים לשרוד לאורך מחזור פיטום סלמון שלם (שנמשך שנתיים-שלוש).
סיכום
לפי המחקרים, בקצב הנוכחי, דגי הנקאי יעלמו מהטבע בעשורים הקרובים. תנסו רק לדמיין מה יקרה לחיים שתלויים בהם בגלל זה.
האם נמשיך להחריב את החיים בים - ועל הדרך את החיים החברתיים המדהימים שבו- למשל כדי לייצר עוד ועוד דגי סלמון אומללים? או שאולי הגיע הזמן שנלמד לכבד את החיים המופלאים בים שאנחנו רק מתחילים להכיר - ונתחיל להגן עליהם? בואו נשאיר את הדגים בים ומחוץ לצלחת.
וכשאתם הולכים לשיננית, קוסמטיקאית או אפילו לפסיכולוג, תזכרו שרחוק מתחת למים, יש גם דגים שעושים אותו דבר - רק בדרך שלהם...
מידע להרחבה בעברית
- על דגי נקאי בוויקיפדיה
- אתר בנושא נזקי תעשיית הסלמון
- סרטון קצר על טפילים בתעשיית הסלמון
- סרטון קצר על התקשורת הקולית של דגים
- קליפ קצר שמתאר את חייהם הטבעיים המופלאים של דגי הסלמון
- סרטון שמסכם כיצד הוכרע הוויכוח המדעי בשאלה האם דגים חשים כאב
מקורות באנגלית
- מקור עיקרי של הפרק (וספר מומלץ ביותר!):
Jonathan Balcombe, What a Fish Knows : The Inner Lives of Our Underwater Cousins, New York: Scienctific America, 2016
- נקאי בשונית המחסום הגדולה משרת בממוצע 2,297 לקוחות ביום:
A Grutter, Parasite removal rates by the cleaner wrasse Labroides dimidiatus, Marine Ecology Progress Series 130, 1996, עמ' 61–70 doi: 10.3354/meps130061
- יש דגים שחוזרים לנקאי 144 פעמים ביום בממוצע:
As Grutter, Relationship between cleaning rates and ectoparasite loads in coral reef fishes, Marine Ecology Progress Series 118, 1995, עמ' 51–58 doi: 10.3354/meps118051
- הנקאים מרגיעים מתחים של טורפים והופכים את תחנות הניקוי לאזורים בטוחים ורגועים:
Karen L. Cheney, Redouan Bshary, Alexandra S. Grutter, Cleaner fish cause predators to reduce aggression toward bystanders at cleaning stations, Behavioral Ecology 19, 2008, עמ' 1063–1067 doi: 10.1093/beheco/arn067
- דגים שנגרמה להם מצוקה ביקשו הרבה יותר טיפולים מדגי הנקאי:
Marta C. Soares, Rui F. Oliveira, Albert F.H. Ros, Alexandra S. Grutter, Tactile stimulation lowers stress in fish, Nature Communications 2, 2011-09 doi: 10.1038/ncomms1547
- המסאז' שדגי הנקאי מעניקים מרגיע דגים:
Chelsea Whyte, Study: Fish get a fin massage and feel more relaxed, https://www.washingtonpost.com, November 21, 2011
- כשיש לנקאים פחות לקוחות - הם משקיעים יותר בכל לקוח:
Marta C. Soares, Redouan Bshary, Sónia C. Cardoso, Isabelle M. Côté, Does Competition for Clients Increase Service Quality in Cleaning Gobies?, Ethology 114, 2008-6, עמ' 625–632 doi: 10.1111/j.1439-0310.2008.01510.x
- נקאים מזהים לקוחות קבועים, זוכרים מתי ניקו אותם, ומעניקים קדימות למי שלא הגיעו יותר זמן:
- Tebbich, R. Bshary, A. Grutter, Cleaner fish Labroides dimidiatus recognise familiar clients, Animal Cognition 5, 2002-9, עמ' 139–145 doi: 10.1007/s10071-002-0141-z
Lucie H. Salwiczek, Redouan Bshary, Cleaner Wrasses Keep Track of the ‘When’ and ‘What’ in a Foraging Task1: Cleaner Wrasses Keep Track of the ‘When’ and ‘What’ in a Foraging Task, Ethology 117, 2011-11, עמ' 939–948 doi: 10.1111/j.1439-0310.2011.01959.x
- נקאים נותנים יותר עיסוי לדגים טורפים - ועוד יותר לטורפים רעבים:
Redouan Bshary, Manuela Würth, Cleaner fish Labroides dimidiatus manipulate client reef fish by providing tactile stimulation, Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences 268, 2001-07-22, עמ' 1495–1501 doi: 10.1098/rspb.2001.1495
- נקאים מעניקים יחס מועדף ללקוחות קבועים:
Jennifer Oates, Andrea Manica, Redouan Bshary, The shadow of the future affects cooperation in a cleaner fish, Current Biology 20, 2010-06, עמ' R472–R473 doi: 10.1016/j.cub.2010.04.022
- דגים יוצרים מדרג של תחנות הניקוי בשונית לפי טיפולים שקיבלו וגם כאלה שבהם צפו מהצד:
Redouan Bshary, Fish Cognition and Behavior, Oxford, UK: Wiley-Blackwell, 2011-07-05, עמ' 277–297
- דגי נקאי מסוגלים לזהות את עצמם במראה:
Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Hirokazu Tanaka, Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?, dx.doi.org, 2018-08-21
- דגי נקאי מביסים שימפנזים ואורנגוטאנים בניסוי אינטילגנציה:
Lucie H. Salwiczek, Laurent Prétôt, Lanila Demarta, Darby Proctor, Adult Cleaner Wrasse Outperform Capuchin Monkeys, Chimpanzees and Orang-utans in a Complex Foraging Task Derived from Cleaner – Client Reef Fish Cooperation, PLOS ONE 7, 2012-11-21, עמ' e49068 doi: 10.1371/journal.pone.0049068
- אחד מעורכי המחקר הנ"ל מספר כיצד ערך את הניסוי גם על ילדתו בת ה-4, שגם היא נכשלה במשימה בה הצליחו דגי הנקאי:
Alison Abbott, Animal behaviour: Inside the cunning, caring and greedy minds of fish, https://www.nature.com, 26 May 2015
- ניסוי בו הורחקו כל הנקאים מאזור מסוים מצא שהם התחילו לסבול מעומס טפילים שפגע בבריאותם:
Alexandra S Grutter, Jan Maree Murphy, J.Howard Choat, Cleaner Fish Drives Local Fish Diversity on Coral Reefs, Current Biology 13, 2003-01, עמ' 64–67 doi: 10.1016/s0960-9822(02)01393-3
- ניסוי במסגרתו הורחקו כל הנקאים מאזור איי ליזארד מצא שחצי עד ¾ מהמינים באזור נעלמו:
Alexandra S. Grutter, Effect of the Removal of Cleaner Fish on the Abundance and Species Composition of Reef Fish, Oecologia 111, 1997, עמ' 137–143
- הבעיה היקרה ביותר של תעשיית הסלמון היא הטפילים המתרבים בכלובים
- מחקר מצא שדגי סלמון בכלובים סובלים מדיכאון והרעבה עצמית
- סרט תיעודי (44 דקות, זמין לצפייה ביוטיוב, אנגלית ללא תרגום) שבוחן את הצניחה באוכלוסיות סלמון הבר באוקיינוס השקט ואת הקשר בינה ובין הקמת כלובי פיטום סלמון בנתיבי הנדידה של סלמון הבר
- אספקת דגי הנקאי לתעשיית הסלמון עדיין מסתמכת לחלוטין על חטיפת דגי בר וביצים מהטבע
- בשנת 2019 נחטפו מהטבע לפחות 23 מיליון דגי נקאי מובהקים (מהמינים הטרופיים, המנוצלים בהיקפים נמוכים יחסית, ללא דגי לאמפפיש הנפוצים יותר)
- מיליוני דגי נקאי נחטפים מביתם לתעשיית הסלמון
- נמצא שדגים אוכלי טפילים מסוג לאמפפיש הם מין שמצוי בפגיעות גבוהה, וכבר סובל מדיג-יתר
- על העברת מחלות בין דגי הנקאי לדגי הסלמון בכלובי התעשייה
- שליש מדגי הלאמפפיש מתים מרעב בשבועות הראשונים לכליאתם בכלובי הסלמון
- על התוקפנות שמפתחים דגי הלאמפפיש בכלובים והפציעות שהיא גורמת
- דו"ח הרשות לבטיחות מזון בנורבגיה על בעיות חמורות בטיפול בדגי הנקאי בתעשיית הסלמון (בנורבגית) וסקירות הדוח באנגלית באתר מדעי ובאתר של תעשיית הדגים