לייקה היא כלבה שאתם כנראה מכירים. אבל הסיפור שלה – ושל בעלי חיים אחרים ש"זכו לחוות" טיסה לחלל – ידוע פחות.
*
זה נשמע כמו אגדה אפלה אבל זה סיפור אמיתי לגמרי.
במשך הרוב המוחלט של חייה חייתה לייקה ברחובות מוסקבה לצד כלבים אחרים חסרי בית. אף אחד לא התעניין בה או רצה לאמץ אותה.
עד שיום אחד היא נלקחה משם – אבל לא לבית, אלא למקום משונה מאוד שבו פתאום לא הפסיקו להתעסק בה ולעשות לה כל מיני דברים.
דברים שהיא לא ידעה שהיו הכנות לקראת שיגורה למסלול סביב כדור הארץ בתוך לוויין – ירח מלאכותי בעברית של הימים ההם. לראשונה בהיסטוריה.
אלא שאת הטכנולוגיה להחזרת לוויין כזה לקרקע בבטחה עוד לא פיתחו…
כך הפכה לייקה מכלבת רחוב לכלבה המפורסמת בעולם. פרסום שלא נתן לה דבר.
*
לייקה לא הייתה "כלבת חלל", כמו שכונתה פעמים רבות בתקשורת. אף כלב לא בחר, כמו כמה בני אדם, להיות אסטרונאוט. הם לא מוצאים את זה מרגש. לייקה היתה פשוט כלבה. כמו כל כלב – היא רצתה דברים מאוד פשוטים: אוכל, אויר, חום, אהבה. לא פרסום, ולא בולים עם תמונתה עליהם. לא צריך להיות פעיל זכויות בע"ח כדי להזדהות עם לייקה ולהרגיש שנעשה לה עוול. אבל למרות שלייקה מפורסמת, הסיפור של הניצול האכזרי שלה, שמתייחס אליה כאל חפץ, הוא הסיפור של מיליארדי בעלי חיים בעולם. וכולנו יכולים להחליט איך הוא ייגמר – כי כולנו משתתפים בכתיבה שלו.
את השנתיים-שלוש הראשונות בחייה היא העבירה ברחובות, בקור וברעב
אולי גם בתקווה פה ושם שאדם נחמד יאמץ אותה
ואז, כשאולי כבר השלימה עם גורלה
בבת-אחת, בלי שיש לה מושג למה
היא נלקחה מכל מה שהכירה
אבל לא לאחד מהבתים החמים שהיא ראתה בחלונות מהרחובות שבהם חיה
אלא למין בית משונה מאוד
וגם לא יוצאים איתה לטיולים או מפנקים אותה
כמו את הכלבים שהיא ראתה בפארקים
אלא דווקא מכניסים אותה לכל מיני מכשירים ומתקנים
משמיעים לה רעשים נוראים
ומאמנים אותה בעוד כל מיני דרכים לקראת מסע ראשון מסוגו בהיסטוריה
שהיא לא ידעה שהיא נבחרה לככב בו
ושנגזר מראש שהוא יהיה רק לכיוון אחד
זה הסיפור של לייקה
יש לזה מרכיבים של אגדה אפלה, אבל זה קרה במציאות
לייקה ("נבחנית" ברוסית), כלבה קטנה וחמודה,
נמצאה משוטטת ברחובות מוסקבה ב-1957
מי שתפסו אותה לא היו סתם לוכדי כלבים
אלא עובדים בשירות המנהיג העליון של ברית המועצות, חרושצ'וב
שנשלחו למשימה יוצאת דופן שהוא הטיל עליהם
להוציא לפועל תוך חודש בלבד:
שיגור בעל חיים למסלול סביב כדור הארץ
למה תוך חודש?
הוא רצה שזה ישתלב לו בול בחגיגות 40 השנה למהפכה הבולשביקית
המטרה הרשמית היתה לבדוק איך מתמודד גוף חי עם שיגור וריחוף בחלל
אבל… אלה היו ימי המלחמה הקרה והמטרה החשובה ביותר
הייתה תעמולה בינלאומית –
להראות לעולם שברית המועצות הקומוניסטית חזקה ומתוחכמת ומתקדמת יותר
מארצות הברית הקפיטליסטית
ברית המועצות בדיוק הפתיעה את העולם כשהצליחה לראשונה לשגר לווין
שנקרא ספוטניק1 – ועכשיו חרושצ'וב ציווה שישגרו "ספוטניק" נוסף
והפעם עם יצור חי בתוכו
למעשה, יחד עם לייקה אומנו עוד שני כלבים – אלבינה ומושקה
לייקה נבחרה בסופו של דבר בגלל שהייתה, לרוע מזלה, עם האופי הכי נוח
ומאוד פוטוגנית!
ברור שעובדי המעבדה חיבבו אותה כי הם המציאו לה שמות חיבה רבים
כמו למשל ז'וצ'קה ולימונצ'יק
אבל עם כל החיבה הזאת, לייקה אומנה באינטנסיביות
כדי להכיר ככל הניתן כמה מהחוויות הקיצוניות שהיא עמדה לחוות
היא נחשפה לכוחות תאוצה חזקים, השמיעו לה רעשים עצומים,
כלאו אותה בכלובים קטנים למשך ימים, ושאר חוויות קשות
שלמרות הכל היו רק טעימה קטנה ממה שעוד חיכה לה בסופן
כמה ימים לפני השיגור, אחד המדענים הסובייטים לקח את לייקה הביתה
כדי שתוכל לשחק קצת עם הבת שלו
אחרי הרבה שנים הוא כתב במסגרת ספר שפרסם:
"לייקה הייתה שקטה ומקסימה. רציתי לעשות משהו נחמד בשבילה,
בגלל שנשאר לה כל כך מעט זמן לחיות".
לייקה הוטסה לאתר השיגור בקזחסטן, וב-3 בנובמבר 1957, מוקדם בבוקר
היא שוגרה לחלל
המדידות הראו שהטמפרטורה בתא הנוסע עלתה למעל 40 מעלות
רק זמן קצר אחרי השיגור, ושהדופק של לייקה הואץ מאוד
וירד רק אחרי זמן ארוך נורא – שלוש שעות!
אחרי שש שעות כבר לא התקבלו ממנה שום סימני חיים
היא מתה מהחום והלחץ החיצוניים שהלוויין לא יכל ולא נבנה לבודד
למרות זאת, בימים שאחרי השיגור ברית המועצות המשיכה לדווח
שלייקה בחיים וש"מצבה טוב"
ואפילו לתת הבטחות חסרות כיסוי שהם 'מקווים להחזיר אותה בחיים'
בעזרת מצנח
ונראה שהרוב האמינו להם!
אגודות "צער בעלי חיים" ו"חובבי כלבים" ארגנו הפגנות
נגד שגרירויות מוסקבה, ונערכו תפילות לחזרתה ארצה של לייקה
גם ימים אחרי השיגור
רק אחרי שבוע הרוסים הודיעו שלייקה מתה, וגם אז
טענו שהיא זכתה ל"המתת חסד" באמצעות רעל
שהכילה מנת המזון האחרונה שלה
בפועל, לייקה מתה מחום, בסבל ובפחד
כמו שהמדענים ידעו מראש שיקרה
רק אחרי 45 שנים הודה לראשונה מישהו מצוות המחקר
שלייקה מתה תוך 5-7 שעות בלבד מהשיגור
ושכל העניין עם הניסיונות להחזיר אותה בחיים, המצנח, הרעל –
היו סתם פייק ניוז
כמה שנים לפני כן, אולג גזנקו, מי שאימן את לייקה למשימה,
הביע כאב וחרטה:
לייקה היא לא הקורבן הראשון (וכמובן לא האחרון) של חקר החלל
האמריקאים והרוסים שלחו קופים וכלבים לחלל עוד לפניה
אבל רק היא זכתה להיזכר בציבור הרחב
אולי כי היתה הראשונה להיכנס למסלול סביב כדור הארץ
וכמובן שגם אחריה שלחו עוד הרבה חיות לגורל דומה
אבל בנקודת הזמן הספציפית ההיא – במצב העולמי ההוא –
המחשבה על הכלבה שנראתה בצילומים מקיפה את כדור הארץ
לראשונה בהיסטוריה,
רחוקה מכל יצור חי יותר ממה שמישהו היה אי פעם –
הציתה והסעירה את הדמיון של אנשים בכל רחבי העולם
לייקה, באופן נדיר לקורבנות חייתיים של האנושות, זכתה
לאינספור התייחסויות בתרבות הפופולארית
היא הונצחה באינספור שירים ופסלים ובולים ושאר מרצ'נדייז…
אני אשים בתיאור קישורים לשירים וקליפים למשל
שיצאו בהשראתה ולזכרה
וכדוגמה הנה שיר מקסים ועצוב שכתבה בעברית אורין רוזנר על לייקה:
ללייקה לא יעזרו כבר כל השירים והפסלים שבעולם
האמת שהם לא עניינו אותה גם כשחיה
(אולי רק אם היה נעים להירדם עליהם)
אבל אולי הם יזכירו לנו ויעודדו אותנו להיות יותר בני אדם לבעלי חיים
או יותר נכון… להיות יותר כלבים
כי אף כלב לא היה עושה דבר כזה לאף בן אדם
זה היה פרק קצר במיוחד של מה הקטע
אם אהבתם את הסרטון כדאי שתדעו שכל לייק וכל שיתוף
עוזר לנו להפיץ את המסר החשוב שלבעלי חיים יש זכויות
נתראה בסרטון הבא!