Skip to content

מוזיקה משפיעה גם על חיות אחרות?

האם גם חיות אחרות מושפעות ממוזיקה? ואפילו יוצרות מוזיקה?

"מה הקטע?" // פרק 11

אם רק תחפשו מוסיקה ובעלי חיים בגוגל, תגלו בלי סוף סרטונים שמתעדים תגובות מפתיעות, מרגשות ומצחיקות של בעלי חיים למוסיקה. פרות שרצות ממרחקים כדי לשמוע תזמורת כלי נשיפה, פילים שמנענעים חדק לפי הקצב, שימפנזים שמתחילים לרקוד ולמחוא כפיים, ואפילו כלב שמנגן בפסנתר ומלווה את עצמו בשירה…

מה בעצם קורה פה? יכול להיות שכל הסרטונים האלה מזויפים? או שמישהו אילף את כל החיות האלה להגיב ככה?

או שאולי גם הן, בדיוק כמונו, נהנות ממוסיקה?!

למה מוזיקה כיפית

לפני שנגיע לבעלי חיים, בואו נתחיל בשאלה - למה בכלל בני אדם אוהבים מוזיקה?

במישור הכי בסיסי, כשאנחנו מאזינים למוזיקה, המוח שלנו משחרר חומר שגורם להנאה - דופאמין. מוזיקה משפיעה עלינו קצת כמו שוקולד או סמים, אבל בלי לצרוך אף חומר. הגוף מייצר דופאמין בעצמו. אבל זה ממש לא מיוחד למוזיקה. דופאמין הוא הדרך הטבעית של הגוף שלנו לתת לנו פרס קטן על כל התנהגות טובה, כדי לעודד אותה. 

אז.. די ברור למה התפתחנו ככה שאכילה למשל תהיה דבר כיפי, שהגוף מעודד. זה די הכרחי להישרדות... אבל למה שנתפתח להנות מצלילים? איך זה מועיל להישרדות?

חוקרים ואמנים נתנו הרבה תשובות לשאלה למה התפתחנו להנות ממוסיקה. הנה 5 לדוגמה:

1. בכלל לא התפתחנו להנות ממוסיקה

בדיוק כמו שלא התפתחנו להנות מ...מסטיקים. הנאה ממוסיקה היא שימוש מקרי במוח שהתפתח בכלל למטרות אחרות.

2. כדי להרשים בנות

בטבע לרוב הזכרים הם המחזרים והנקבות בוחרות מביניהם. זה גורם לזכרים לעשות כל מיני דברים מאוד משונים כמו להצמיח זנב מפואר, לבנות קנים מרשימים, או - להתמחות בשירה. וגם אצלנו, בני האדם. פרויד למשל, טען שהמניע האמיתי של כל אמן הוא רצון לזכות באהבת-נשים. מצד שני הוא חשב שזה המניע היחיד של כולם לכל דבר, וכמובן, בתקופתו כמעט כל האמנים היו גברים.

3. כדי להיות יותר מתואמים

שמתם לב פעם לזה שכשאנחנו הולכים עם מישהו אנחנו אוטומטית מנסים לשים את הרגליים באותו זמן על הקרקע? זה קשור כנראה בצורך של אבותינו להשמיע כמה שפחות רעש כשהולכים בקבוצה. חוקרים מסוימים משערים שמכאן התפתח חוש הקצב שלנו וההנאה מליווי הקצב הזה, אם לא ברגליים - אז בברך, או בראש.

4. למטרות גיבוש

לכל מדינה יש המנון, אבל גם לקבוצות כדורגל, מפלגות… וגם לשבטים זעירים באמזונס. שיר שכל חברי הקבוצה לוקחים בו חלק מאפשר לטפח תחושות שייכות ואחדות בגלל ההשתתפות השווה של כל חברי הקבוצה והתיאום ביניהם. יש חוקרים שאומרים שזה בדיוק מה שזאבים או תנים עושים בלילות… זו גם דרך לא רעה להראות לזרים שהקבוצה מאוחדת ולכן חזקה ולא כדאי להתעסק איתה. לפי התיאוריה הזאת, גם המוסיקה האנושית התפתחה מקולות מתואמים שנועדו להכריז בעלות משותפת על שטח מסוים. 

5. כי כל יצור צריך… לחזות את העתיד! 

לפי התיאוריה הזאת, אנחנו נהנים מאיך שהצלילים מאורגנים, על סמך היכרות עם סוג הארגון שלהם. ההנאה שלנו ושל חיות אחרות ממוזיקה קשורה בצורך החשוב שלנו לנבא מה הולך לקרות. בכל פעם שאנחנו מצליחים לנחש מה יקרה בעוד רגע או לפעול בהתאם - הגוף שלנו מקבל את מנת הדופאמין הקטנה שלו. עקבתם אחרי כדור שנזרק לסל? קבלו דופאמין. ירדתם במדרגות ושמתם את הרגל במקום הנכון? לחיים, קחו עוד שוט. על כל הצלחה שלנו, לא משנה עד כמה קטנה, הגוף כאילו אומר לנו: יופי, יופי! אנחנו אולי לא מרגישים שמחה גדולה, אבל אם המנגנון הזה חס וחלילה משתבש - אנחנו נאבד מהר מאוד את הביטחון בתנועות הכי פשוטות ולא נצליח ללכת אפילו על מישור. או לקנח את האף. למעשה, נסבול ממה שנקרא "פרקינסון". מאוד לא נעים.

מוסיקה היא לא סתם צלילים מקריים שבאים אחד אחרי השני, אלא רצף מאורגן להפליא שנותן לנו תחושה של דיוק, הרמוניה ושלמות. ואנחנו כנראה נהנים מזה שאנחנו מצליחים לנבא את המשך המנגינה. אפילו רק את המקצב שלה - מתי יבוא הביט הבא. ברור שאנחנו נהנים גם להיות קצת מופתעים מדי פעם - תקתוק של שעון, למשל, יהיה צפוי מדי. זה כמו משחק: המוזיקה מציגה לנו את ההתחלה ואנחנו מנסים לנחש את ההמשך; מדי פעם היא מפתיעה אותנו כדי להוסיף עניין, אבל עיקר ההנאה הוא מהניחושים המוצלחים. מכאן מגיעה התחושה של החיבור העמוק עם המוזיקה - אנחנו "מבינים" אותה, עד כדי שאנחנו יודעים להשלים את המשפטים שלה - ממש רומנטי!

חינוך מוזיקלי

כשאנחנו קטנים, אנחנו נהנים ממוזיקה פשוטה. שירי ילדים למשל הם בדרך כלל צפויים מאוד. ככל שהמוח שלנו צובר ניסיון בניבוי מנגינות פשוטות, ככה אנחנו יכולים להנות מיצירות מורכבות יותר כמו מוסיקה קלאסית וג'אז, שבהן מרכיב ההפתעה גדול יותר. כולנו לומדים בלי לשים לב, כמו שלומדים שפה, את החוקיות שמקובלת במוסיקה של התרבות שלנו. זו גם הסיבה שנתקשה יותר להנות ממוזיקה של תרבות שלא הכרנו והפנמנו את החוקים המוסיקליים שלה. 

ובדיוק כמו אצלנו, גם מוח של לווייתנים, חתולים, חולדות ואפילו תנינים - מפריש דופאמין כשהוא מקשיב למוסיקה. וכמו ילדים, גם חיות אחרות נהנות בהתחלה מיצירות פשוטות, ועם הזמן מיצירות מורכבות יותר. מחקרים גילו שהקשבה למוסיקה גורמת לבעלי חיים להתנהג בצורה רגועה יותר! למשל לנבוח פחות או אפילו לבצע משימות בצורה מוצלחת יותר.

אבל לא כל מוסיקה שאנחנו אוהבים, גם חיות יאהבו. חיות שונות אפילו שומעות  בטווח צלילים שונה. אבל משנות ה-80 החלו חוקרים מסוימים, שנקראים "זואו-מוסיקאים", לנסות ולהתאים מוסיקה אנושית לטווח הצלילים ולמהירות שמתאימה למינים אחרים. והתוצאות מדהימות לפעמים. 

ומה עוד מתברר? בעלי חיים, בדיוק כמונו, מושפעים רגשית ממוזיקה. מוזיקה רגועה גרמה לקופים וכלבים להתנהגות רגועה, ולעומת זאת האבי מטאל גרמה להתנהגות עצבנית, תוקפנית או חששנית. 

רק בשנה שעברה פורסם מחקר שאישר לראשונה מה שכבר היה אפשר לראות בלא מעט סרטוני יוטיוב - ששימפנזים מגיבים לפעמים למוסיקה - בריקוד! 

פרות ומוסיקה

פרות מככבות בסרטונים על מוסיקה ובעלי חיים. החיות הגדולות והעדינות האלה שבני אדם הורגים בכמויות מסחריות ועוד מעזים גם לקרוא להן טיפשות על הדרך - מפגינות עניין מיידי ועמוק, בנגינה. ועושה רושם שיש להן חולשה מיוחדת לכלי נשיפה. הן מפסיקות לאכול, לפעמים דוהרות לעבר הנגנים, ומקשיבות בסבלנות ובעניין של מנויים לתזמורת הפילהרמונית.

אבל אם תנסו לחפש מחקרים על איך משפיעה מוסיקה על פרות, תגלו דבר מוזר - כמעט כל המחקרים שנעשו בנושא, מנסים לבדוק בעצם רק דבר אחד, מאוד לא מעניין מבחינה ביולוגית-מדעית: איך מוסיקה משפיעה על כמות החלב שאפשר לשאוב מהן. 

אנחנו תופסים את המדע כסמל לאובייקטיביות. אבל בפועל מחקרים צריכים מימון. ההחלטה מה לחקור, למשל, לא נקבעת לפי מה הכי מעניין או חשוב, אלא לפי האינטרסים של הגופים שמעניקים מימון למחקרים. בכל מה שקשור לפרות, האינטרסים מאוד ברורים: לגלות איך אפשר לעשות יותר כסף מהגוף שלהן. מועצת החלב, למשל, מממנת בכל שנה מחקרים בישראל בסכום של כ-4 מיליון ש"ח - כשהמטרה היחידה היא להגביר את רווחי תעשיית הבשר והחלב, ש"מועצת החלב" מנהלת. 

אז כן, מחקרים מסוימים מצאו שאם משמיעים לפרות מוסיקה קלאסית, אפשר לשאוב מהן קצת יותר חלב כל יום. אבל יש משהו מאוד מדכא בזה שגם תופעה מרתקת ומרגשת כמו ההשפעה של מוסיקה על פרות, אנחנו בוחרים לראות כמעט אך ורק ככלי לשכלול הניצול שלהן. באחד המחקרים הכי מפורסמים בנושא, בחרו להשמיע לפרות, בתור "יצירה מודרנית רגועה", דווקא את "Everybody Hurts" של .R.E.M... אירוני, לא?

אוקיי, אז ראינו שבעלי חיים יכולים להנות ממוסיקה. אבל האם הם יכולים גם ליצור מוסיקה בעצמם??

התשובה היא - כן! במינים רבים של בעלי חיים התפתחו למוזיקה תפקידים חברתיים חשובים מאוד. יש חיות שיוצרות ומבצעות מוזיקה על בסיס יומיומי.

למשל, ציפורים. 

שירת ציפורים

חשוב להבהיר שלא כל קול שציפורים משמיעות הוא שירה. לא מעט ציוצים וקריאות נועדו לתקשורת (למשל לאזהרה מסכנות שונות), והם לא נחשבים למוזיקה, כמו שהדיבור שלי עכשיו הוא לא שירה. לשירי ציפורים יש מאפיינים מובהקים שכנראה ייראו לכם מוכרים: הרבה חזרות על אותה מנגינה בסיסית עם וריאציות קלות, מבנה ברור שכולל התחלה, אמצע וסוף... בנוסף, יש לרובן כמה יכולות שזמרים אנושיים יכולים רק לחלום עליהן. כמו למשל, שתי מערכות נפרדות של מיתרי קול! מה שמאפשר להן לשיר דואט... עם עצמן! 

אצל רוב ציפורי השיר גילו שהשירה משמשת ליותר ממטרה אחת: כמובן, גם לחיזור. אבל השירה לא תמיד נפסקת עם מציאת בת הזוג. אם חיזור היתה המטרה היחידה, איך הייתם מסבירים דואטים שמבוצעים על ידי זוגות של ציפורים מונוגמיות? וחוץ מזה - מתברר שגם רוב נקבות ציפורי השיר שרות, והן לא צריכות לחזר. ציפורים, כמו בני אדם, שרות מכל מיני סיבות מרגע שהתפתחה להן היכולת הזאת. כמונו, זה גם פשוט כיף להן! 

ציפורים לומדות לשיר, גם כמונו, על ידי חיקוי. הן חוזרות בהתחלה על שירים ששמעו או קטעים מהם, ורק אז יכולות ליצור שיר אישי משלהן.

שירת הציפורים הייתה, והיא עדיין, מקור של שמחה והשראה לאינספור אנשים, כולל לא מעט מוזיקאים. חבל שחלק מאיתנו רואים בזה סיבה לכלוא אותן בכלוב. אבל כדי להנות מציוץ הציפורים אפשר גם פשוט לשבת מתחת לעץ. או, אם אין עצים בסביבה - לשמוע ביוטיוב. 

שירת לווייתנים ודולפינים

גם יונקים ימיים מפורסמים בשירה שלהם. ב-2003 התגלה שלכל דולפין יש "שם" - ועוד שם שהמציא לעצמו! והשם הזה - הוא בעצם מנגינה קצרה. חברי הלהקה משתמשים במנגינות האלה כדי לקרוא אחד לשני. ב-2016 התגלה שדולפינות שרות את ה"שם" שלהן לגורים שלהן שוב ושוב - ומתחילות בזה עוד כשהם בתוך הבטן!! באופן מדהים, שאר הדולפינים בלהקה שומרים על שקט מיוחד בשבועיים שלפני הלידה ובשבועיים שאחריה, כנראה כדי לעזור לגור הקטן להכיר בלי הפרעות את מנגינת-השם של אמא שלו. בגיל חודשיים בערך, הגור יתחיל להשמיע קולות בעצמו, ויעשה נסיונות ראשונים בפיתוח המנגינה שתהפוך ל"שם" שלו.

דולפינים זכרים שרים שירים ארוכים יותר, בדרך כלל בקבוצות קטנות ומתואמות, במטרה להרשים דולפינות כמו הרבה ציפורים שמקימות "להקות בנים" בדיוק לאותה מטרה…

לוויתנים גדולי-סנפיר זכרים יוצרים ושרים שירים, שהם כנראה מהארוכים והמורכבים ביותר בטבע. למרות שכל שיר הוא שונה, התגלה שלכל השירים יש חוקיות ברורה ומבנה מוקפד להפליא. כל שיר נמשך בערך 20 דקות, אבל הלוייתן לא מתעייף לחזור עליו שוב ושוב, לפעמים במשך 22 שעות! למרות שהוא לא בדיוק חוזר עליו. כשבדקו טוב, גילו שהשיר לא רק מבוצע קצת שונה בכל פעם - אלא שהוא גם מתפתח ומשתנה עם הזמן.  

לוייתנים מאותה להקה שרים שירים בסגנון דומה, בזמן שלווייתנים מלהקה אחרת - שרים בסגנון שונה, ואפילו בטווח תדרים שונה. אבל הזמרים האלה גם "גונבים" מדי פעם רעיונות, או "מקבלים השראה", אם תרצו, משירים של לווייתנים מלהקה אחרת שהם שומעים בדרך. זה מלמד אותנו שכל השירים האלה לא כתובים בגנים של הלוייתנים. הם נוצרים על ידי אינדיבידואלים יצירתיים כחלק מתרבות פעילה.

בהתחלה הניחו ששירי הלווייתן הם שירי חיזור, וסביר שזה באמת שימוש חשוב שלהם. אבל זה לא השימוש היחיד. למשל התגלה, שזכרים אוהבים לשיר לנקבות עם גורים - שממש אין להן ראש לדייטים. איש לא יודע למה. במיוחד בהתחשב שזה דורש לא מעט השקעה וכרוך בכל מיני חסרונות וסיכונים. האמת היא שאנחנו עוד רחוקים מלהבין באמת את שירת הלווייתנים, או את כל המטרות והשימושים שלה.

אחד הדברים המדהימים הוא עד כמה רחוק יכולה להישמע שירת לווייתנים מתחת למים. הוכח שהיא יכולה להישמע גם למרחק של 3,000 ק"מ!! זה כאילו שהיו יכולים לשמוע אותי מתל אביב כל הדרך עד רומא או מוסקבה. אבל האמת היא שזה קורה פחות ופחות. רעשים שיוצר האדם - ספינות, קידוחים, ואפילו מערכות סונאר של צוללות - מקטינות עוד ועוד את המרחק שבו נשמעת שירת הלווייתנים. יש גם לווייתנים שפשוט משתתקים לגמרי ברגע שהם שומעים סונאר של צוללת, ואפילו משנים כיוון כדי לברוח מהצליל, שכנראה מאוד צורם להם.

לווייתן הבלוגה מפיק שירים בעזרת המגוון הגדול ביותר של אמצעים להפקת קול - הוא משלב שריקות, נקישות ופעימות בשירה שלו, דבר שזיכה אותו בכינוי "כנרית ים".

כשיודעים כמה היצורים האלה מוסיקליים מטבעם - ברורה יותר ההתלהבות שהם מגלים ממוזיקה אנושית בסרטונים שראינו. והם מתלהבים ממנה  לא רק באקווריום שבו הם כלואים באזור צר ומשעמם, אלא אפילו בים הפתוח… 

שירת כלבים! ודגים!!!

גם בעלי חיים שאנחנו מכירים מקרוב אבל בכלל לא חושבים עליהם כבעלי חיים מוסיקליים, מגלים נטייה מפתיעה לפצוח בשיר לפעמים, כשנחה עליהם המוזה, או, בדיוק כמונו - כשההקשר החברתי מתאים. 

רגישות למוסיקה מתגלה אפילו ביצורים שונים ורחוקים מאיתנו כמו דגים! דגים חיים במים, ומפיקים צלילים בצורה שונה לגמרי מאיתנו. אבל זה באמת התגלה רק לאחרונה. עד לפני 90 שנים כל המדענים בעולם חשבו בכלל שדגים חירשים. והעובדה שהם גם מדברים התגלתה עוד הרבה אחרי זה. שירת דגים היא תגלית ממש חדשה.

רגע רגע, דגים… מדברים?! כן! למעשה, דגים מפיקים קולות ביותר דרכים מכל יצורי היבשה ביחד! אבל אלה קולות שנועדו לעבור במים, ולא באוויר, אז אנחנו לא יכולים לשמוע אותם. 

בפרק על זיכרון של דגים - זוכרים? - סיפרתי לכם שדגים יכולים ללמוד להבחין בין סגנונות מוסיקליים שונים. דגים שעברו חינוך מוסיקלי לא ארוך יכולים להחליט האם יצירה שלא שמעו מעולם היא יצירת בלוז או יצירה קלאסית, למשל. מחקרים מהשנים האחרונות גילו שהרבה דגים לא רק מדברים אלא גם מתקבצים לשיר בלהקה לפני הזריחה, ממש כמו ציפורים! 

לסיכום

לסיכום, גם לגבי מוסיקה, בעלי החיים מפתיעים אותנו שוב ושוב עם יכולות מדהימות שחשבנו ששייכות רק לנו. אמנם גם את המוסיקה שיכללנו בצורה מדהימה, המצאנו כלים וארגנו תזמורות ולהקות של מוסיקאים שמקדישים לזה את חייהם… אבל כל ההתמחות והשכלולים האלה נבנו על בסיס נטייה עמוקה, ביולוגית, שהייתה קיימת הרבה לפני שהוקמה התזמורת הראשונה. נטיה שחיה וקיימת ושרה ורוקדת גם אצל יצורים שונים כל כך מאיתנו כמו ציפורים קטנות, תנינים או דגים...

בואו ניתן לבעלי החיים להמשיך לשיר!

מידע נוסף בעברית

דורון פישלר, "האם עכברים נהנים מבאך", אתר "אלכסון", 5.5.2013 

איאן סמפל, "קוף אחרי בן אדם: שימפנזים תועדו רוקדים לצלילי מוזיקה", הארץ, 25.12.19

ד"ר חיים איסרוביץ', "מחקר: שימפנזים מגיבים על מוזיקה בדומה לבני אדם", מעריב, 25.12.19 

"לא שותקים יותר: דגים הוקלטו שרים במקהלה ממש כמו הציפורים", וואלה, 30.9.2016 

סרטוני דוקו בנושא ביוטיוב באנגלית

חיות מגיבות למוסיקה ביוטיוב 

כתבות ומאמרים באנגלית

סקירת 7 תיאוריות שמסבירות מדוע אנשים נהנים ממוזיקה

סקירת 7 מחקרים מדעיים על השפעת מוזיקה על בעלי חיים כולל התייחסות להשפעה רגשית של מוזיקה על חיות ולהתאמת מוזיקה לטווח השמיעה של חיות אחרות

לכל דולפין יש שם שהמציא לעצמו

דולפינות שרות את השם שלהן לגור שלהן - ומתחילו בזה כשהוא עוד בתוך הבטן

סקירת מחקר על "להקות בנים" שמקימים דולפינים כדי להרשים נקבות

BBC, “Sweet music for milking”, 26/6/2001 

Sarah E. Earp and Donna L. Maney, "Birdsong: is it music to their ears?", Frontiers in Evolutionary Neuroscience, 28 November 2012

Douglas Main, "Do Goldfish Prefer Bach or Stravinsky?", livescience, September 17, 2013 - 

Alasdair Wilkins, ”Birds' brains respond to music the same way human brains do”, gizmodo, 12/31/12

סרטוני אנימלס