לפעמים בני אדם מכריזים מלחמה על מין מסוים של בעלי חיים (עורבים, תנים, עטלפים, חתולים, ארנבונים…). הם יכולים להאשים את בעל החיים שהם רוצים להשמיד בכל מיני דברים (אמיתיים או דמיוניים יותר או פחות), להגדיר אותו בתור מזיק, בתור טפיל, או בתור התגלמות השטן עלי אדמות. הם יכולים לצאת לניסיון השמדה רחב שלו. הם עלולים לפעמים אפילו להצליח. אבל כל זאת רק בשביל לגלות שהמציאות מורכבת הרבה יותר ממה שמציירים הפחדים שלנו. ושלפעמים אנחנו צריכים למעשה להודות לבעלי החיים שאנחנו כל כך אוהבים לשנוא.
בסרטון מוצגים 5 סיפורים מטורפים ואמיתיים מרחבי העולם – מבריטניה (לונדון) דרך סין, אוסטרליה והודו ועד ישראל – על התוצאות המפתיעות של כמה מסעות ההשמדה הגדולים והמפורסמים שבני אדם יצאו אליהם נגד חיות ממינים אחרים:
– הסיפור האמיתי על הנחישות בה השמידו תושבי לונדון כל כלב וכל חתול בעיר – רק כדי לעזור למגפה נוראית להתפשט
– סיפור אמיתי ומטורף על טבח ציפורים לא יאומן בהיקפו שיזם הדיקטטור המופרע של סין הקומוניסטית (כדי למנוע אכילת גרעינים בשדות) – ועל האסון הנורא שפקד את מדינת הענק כשאף ציפור (או גוזל או אפרוח) לא צייצו עוד בשדות שלה
– איך הפך ארנבון מצוי, יצור חמוד ותמים, לאויב הנורא ביותר של האוסטרלים? מה הם עשו במסגרת הניסיונות הבלתי פוסקים והיקרים להשמיד את הארנבונים, ועד כמה הניסיונות האלה עלו יפה
– לסיום – סיפור מכאן, ישראל של שנות ה-60, שמשרד החקלאות שלה חשב שחיות בר כמו תנים ונמיות הן מטרד מיותר שהגיע הזמן לסלק… והתוצאות הצפויות שהיו להרעלתם ההמונית
הסיפורים האלה מראים לנו שבני אדם יכולים לפחד מחיות ולהאשים אותן בהרבה צרות – ולא חשוב אם זה נכון או לא – כמעט תמיד המאשימים לא רואים ולא יודעים כלום על השירותים המדהימים שאותן חיות ממש מספקות להם בשקט, בלי שום יחסי ציבור.
אולי כדאי שנלמד לגלות יותר צניעות ויותר כבוד, מול המורכבות הבלתי נתפסת של עולם החי, שאנחנו חלק ממנו. ובמקום להגדיר חיות בתור "מזיקים" נבין שהם בסך הכל בעלי חיים שיש לנו קונפליקט איתם – שצריך לפתור, ורצוי בכמה שפחות אלימות. ובמקום לנסות לתקן את עולם החי על ידי השמדות של בעלי חיים מורכבים ומרגישים – אולי עדיף שנתחיל בלתקן קצת את עצמנו. אחרי הכל, מבחינת הסביבה ויתר בלי החיים, אנחנו המזיק הגדול ביותר… אבל זה לא חייב להיות ככה!
אולי לא ידעתם אבל…
לא כל בעלי החיים טובים ותמימים!
יש גם בעלי חיים מסוג אחר…
בעלי חיים מרושעים, בעלי חיים שנקראים…
מזיקים!
אנחנו חושבים שאם לא נשמיד את המזיקים האלה –
הם ישמידו אותנו
וזה בעצם מצב של אנחנו או הן!!
נכון?
לא נכון!
לחיות האלו יש גם צדדים אחרים שאנחנו פשוט לא מכירים –
כולל כאלה שמביאים לנו תועלת או אפילו מאוד חשובים לנו
הבעיה היחידה היא שאנחנו בדרך כלל מגלים את זה
רק אחרי שאנחנו מנסים להשמיד אותם…
היי אני אבימור וזה עוד פרק של מה הקטע!
לפני שנתחיל, מזכירה שאם אתם אוהבים את הערוץ שלנו –
תירשמו אליו ותלחצו על הפעמון. ונתחיל בסרטון –
מכירים את המילה הזו "מזיקים"?
זו מין תווית כזו שאנחנו אוהבים להדביק על מינים מסוימים של בעלי חיים
שהרבה פעמים הפשע היחיד שלהם הוא
שהטעם שלהם באוכל די דומה לטעם שלנו
זו הסיבה שעורבים ויונים, כמו עכברים וחולדות, נחשבים בישראל ל"מזיקים"
לפעמים בעלי חיים מוגדרים כ"מזיקים" רק כי הם יוצרים לכלוך
כמו עטלפי הפירות שיורקים לפעמים פירות על קירות בתים
ולפעמים הסיבה רצינית יותר – פחד מכלבת למשל
בכל אופן, בעצם זה שאנחנו שמים על בעלי חיים את התווית "מזיק" –
אנחנו כבר מצדיקים את ההשמדה שלהם
עיריות בארץ מרעילות עכברים וחולדות על בסיס קבוע
רשות הטבע והגנים לוכדת והורגת – או פשוט יורה – בעורבים וביונים
משרד החקלאות, למשל, משלם לציידי זאבים –
רק כי הם טורפים לפעמים עגלים
אבל אולי לפעמים באמת אין ברירה מלבד להילחם ב"מזיקים" שמאיימים לפגוע בנו?
כדי לבדוק, נסתכל היום על חמישה ניסיונות מפורסמים
שנעשו כדי לחסל "מזיקים" שלכאורה גרמו נזקים אדירים
וננסה להבין את התוצאות המפתיעות של מסעות ההשמדה האלה
האם יכול להיות שסימון החיות כ"מזיקות"
יצר איכשהו יותר נזק מהחיות ה"מזיקות" עצמן?!
יאללה, בואו נראה!
שימו לב שחמשת הסיפורים האלה יכלו להיות משלים מעולים
עם מוסר השכל מעניין וחשוב – אבל, מה לעשות –
הם גם סיפורים שקרו באמת
"מפיצי מחלות"
המקום: לונדון. הזמן: המאה ה-17
אויב העם: חתולים
ימאים הולנדים הם אלו שכנראה הביאו את מגפת הדבר ללונדון במאה ה-17
פועלי הנמל והמשפחות שלהם היו הראשונים שנדבקו במחלה
הלונדונים הבינו שפרעושים עוזרים להעביר את המחלה
ולכן האשימו חתולים וכלבים בהפצת המגפה
כי אלו החיות היחידות שהציבור הכיר בתור נושאות פרעושים
והתחילו להרוג אותם בכמויות
לפי המוזיאון של לונדון, בעקבות קריאה שהוציאו הרשויות
"לנקות את לונדון מכלבים וחתולים"
נשחטו כ-200 אלף חתולים וכ-40 אלף כלבים
אבל כשנעלמו החתולים – החולדות התחילו להתרבות בלי הפרעה
ומסתבר, שפרעושים דווקא מעדיפים חולדות על חתולים…
מגיפת הדבר המשיכה להשתולל והרגה 100 אלף מתושבי העיר
הדבר היחיד שעצר אותה היה, בסופו של דבר
השריפה הגדולה של לונדון בשנת 1666
אז נכון שהלונדונים פשוט לא ידעו איך להתמודד עם המחלה
ונכון שהיום אף אחד לא יעז לקרוא לפסטל שלי "מזיק"
אבל מעבר לזה – להשמיד את החתולים והכלבים לא רק שלא עזר
אלא אפילו החמיר את המצב
"אפקט הקוברה"
המקום: הודו. הזמן: תחילת המאה ה-20
אויב העם: נחשים
הסיפור הטרגי והאירוני הזה התפרסם עד כדי כך
שהפך לביטוי שמשתמשים בו כדי לתאר מדיניות
שמחמירה את הבעיה שהיא מנסה לפתור
הוא קרה לפני יותר ממאה שנה, בתקופה שבה
בריטניה עדיין שלטה ברבע מהעולם, כולל בהודו
לממשל הבריטי בהודו היו כל מיני יוזמות להפיכת הודו ל"מתקדמת"
חלקן הגיוניות, כמו בניית מסילות רכבת למשל
אבל חלקן – קצת פחות
למשל, הניסיון של המושל הבריטי לחסל את נחשי הקוברה בדלהי, בירת הודו
הוא כנראה ממש לא אהב נחשים
כדי שהאוכלוסייה תשתף פעולה במבצע חיסול הנחשים בעיר –
המושל הבריטי חשב על רעיון:
להעניק פרס כספי קטן לכל מי שיביא לו גופה או עור של קוברה למשרדי הממשל
התוצאה שהממשל לא צפה הייתה…
שיתוף פעולה נלהב מדי מצד האוכלוסייה
תושבי דלהי רבים החליטו לקחת יוזמה ולהתחיל
להרביע ולגדל נחשי קוברה אומללים בכמויות גדולות
כדי להרוג אותם ולהרוויח את כספי הפרס
כשהממשל הבריטי נחרד לגלות על קיומן של חוות ההרבעה לקוברות
הוא ביטל מייד את הפרס, אבל זה כבר היה מאוחר מדי
ביטול הפרס גרם לזינוק עצום במספר נחשי הקוברה בעיר
כי בעלי החוות פשוט שחררו אותם לחופשי כשהבינו שלא יקבלו עליהם שקל
אגב, סיפור דומה קרה בערך באותו זמן, ולא רחוק משם
בוויאטנם תחת השלטון הצרפתי ב-1902
הוא נקרא "אפקט החולדה"
מושל העיר האנוי רצה להיפטר מהחולדות בעיר
והחליט לגייס לזה את כל התושבים בעזרת פרס כספי
על כל זנב חולדה שיביאו אליו
אתם כבר יכולים לנחש מה קרה בהמשך, נכון?
כן, תושבי האנוי התמסרו להרבעת חולדות
בנוסף, בהאנוי נצפו יותר ויותר חולדות חסרות זנב –
הסתבר שהלוכדים העדיפו לתפוס חולדות לכרות להן את הזנב
ולשחרר אותן מאשר להרוג אותן בנוסף
"אוכלי חינם"
המקום: סין. הזמן: 1957
אויב העם: דרורים
מאו צה טונג, הדיקטטור המופרע של סין הקומוניסטית
שנחשב לאחד הרוצחים הגדולים בהיסטוריה
לא הסתפק רק ברצח בני אדם
מסע ההרג הגדול ביותר שהוביל היה דווקא
של ציפורים קטנות: דרורים
התירוץ היה הנזק שגורמים כביכול הדרורים לגידולים החקלאיים
מאו טען שכל דרור אוכל 4.5 ק"ג גרעינים בשנה
ושאם רק ייפטרו הסינים אחת ולתמיד מאוכלי החינם האלה
יישארו להם בשדה הרבה יותר יבולים, ואף סיני לא יסבול יותר מרעב
איך אף אחד לא חשב על זה קודם?!
התעמולה הרשמית במדינה נכנסה לפעולה
והתחילה להציג את הדרורים כאויבים, כ"סוכנים של הקפיטליזם"
וכמחריבי עמלו של האדם העובד
בעידודו של מאו, גם הדיקטטור השכן, מצפון קוריאה, קים איל סונג
(סבא של הנוכחי, קים ג'ונג און), יצא במסע דומה תחת השם:
”התוכנית התלת-שנתית להענשת הדרורים“!
מההיסטוריה אנחנו יודעים כמה נוח לשליטים צינים
להאשים קבוצות חלשות בכל הצרות
מסתבר שזה יכול לעבוד מצוין גם עם בעלי חיים
'לא מאו גרם לרעב – אלה הדרורים!'
מה שנקרא
"המצב שלכם רע מתמיד? אה, תראו הנה ציפור!"
בסרטונים ותמונות מסין באותה שנה נראים המוני סינים
יוצאים לשדות עם מקלות ארוכים, רוגטקות, רובים, סירים,
מחבתות, מטאטאים ומה לא
המטרה: להרוג כמה שיותר ציפורים – ולא לאפשר לאף ציפור לנחות
להפחיד אותן עד שיהיו מותשות מהתעופפות וייפלו
אז יהיה אפשר להרוג אותן בקלות על הקרקע
העם הסיני מילא סלים גדולים בגוויות ציפורים
והביא אותם לנקודות ביקורת של המשטר
שבהן זכו לשבחים או נענשו – לפי כמות הפגרים שהביאו
הציבור התגייס גם להרוס קני ציפורים, לשבור ביצים ולהרוג גוזלים
מעריכים שבמסגרת מסע ההרג, שנמשך חודשים באזורים הכפריים
נטבחו מאות מיליוני דרורים, לצד אינספור ציפורים אחרות
מכירים את הביטוי "הניתוח הצליח אבל החולה מת"?
אז המבצע הצליח. הציפורים הקטנות נעלמו מהשדות של סין
אבל התוצאה הייתה אסון מחריד שנקרא "הרעב הגדול"
אף אחד לא תיאר לעצמו שהדרורים עושים עוד משהו חוץ מ"להזיק"
למשל, לאכול חגבים
כשהדרורים נעלמו, התחילו נחילים עצומים של ארבה להתרבות
ולשטוף את השדות בלי הפרעה
הסינים לא הצליחו לעשות כלום כדי למנוע את החיסול של יבולי האורז שלהם
תוך זמן קצר, הפך המרכיב הבסיסי ביותר בתפריט הסיני למצרך נדיר
מיותר לציין כמובן שהארבה חיסל הרבה יותר יבולים מהדרורים
וזה גם לא הכל
שום דבר לא יכול להתחרות ברעב, אבל עוד משהו
שאנשים ממש לא אוהבים הוא יתושים
במיוחד מתקפות המוניות שלהם
אומרים שהזמזום והעקיצות הבלתי נסבלים של יתושים
הם מה שגרם בסופו של דבר למאו הזועם להפסיק במפתיע
את מסע התעמולה שלו נגד הדרורים, ובמקום זה
דווקא להזמין בחשאיות רבה מברית-המועצות כ-200 אלף דרורים
כדי לחדש את אוכלוסיית הדרורים בסין…
"פולשים מסוכנים"
המקום: אוסטרליה. הזמן: 1950
אויב העם: ארנבונים
הסיפור של הארנבונים באוסטרליה הוא סיפור טראגי במיוחד
וגם בו הטמטום האנושי הוא אחד הכוכבים הראשיים
אבל רגע, למה אני קוראת לארנבים בשם חיבה?
או. אז אני לא
ארנבונים, שנראים ככה
הם רק מין אחד במשפחה הגדולה והמפוארת והחמודה
של כל מיני הארנבות והארנבים, שיכולים להיראות ככה
או ככה למשל
סבבה?
בכל מקרה, עד לפני 161 שנים אף אחד מהם מעולם לא היה באוסטרליה
אבל אז החליט אנגלי חובב ציד שעבר ליבשת
להביא 12 זוגות ארנבונים כדי שיתרבו באחוזה שלו
והוא יוכל לירות בהם להנאתו
והתוכנית שלו עבדה – הם התרבו והוא ירה
אבל בלי מתחרים וטורפים – הארנבונים התרבו והתפשטו
הרבה מעבר לאחוזה שלו
תוך 60 שנה הם כבר התפשטו בכל היבשת!
והם לא עשו את זה רק בגלל ריבוי טבעי
מסעות הציד נגדם גרמו להם לנדוד למרחקים
ואפילו עוד יותר אירוני – הסתבר שלא מעט ציידים דאגו להפיץ בעצמם
את הארנבונים למקומות חדשים כדי לסדר לעצמם פרנסה
מעריכים שהיו כמיליארד (!) ארנבונים באוסטרליה, שגרמו נזקים עצומים
הארנבונים גילחו את הצמחייה המקומית
הם אכלו צמחייה שמגדלי הכבשים תכננו להאכיל בה
60 מיליון כבשים בתעשיית הצמר והבשר
מספר חיות הכיס הקטנות פחת, ומינים מסוימים התקרבו להכחדה או נכחדו
ושוב, למרבה האירוניה – מה שהכחיד את החיות המקומיות
לא היה רק התפשטות הארנבונים, אלא גם התגובה המופרעת של בני-האדם
שפיזרו רעלים נוראיים בכמויות וחיסלו כל חיה קטנה ביבשת בלי שום הבחנה
בין השאר, כחלק מתעשיית הפרווה והבשר
שהתפתחה על הגב של הארנבונים המסכנים
כדי לעצור את ההתפשטות, האוסטרלים ניסו להקים גדרות ארוכות
שגם הן כנראה פגעו יותר בחיות בר מקומיות מאשר בארנבונים
הן גם נבנו בדרך-כלל בשלב מאוחר מדי
האוסטרלים הרסו את מחילות הארנבונים ואפילו החדירו אליהן גזים רעילים
אבל גם זה לא עזר: הארנבונים באמת מתו בהמוניהם, אבל
קצב ההתפשטות שלהם היה עדיין מהיר יותר
בשנות השלושים התגלתה בברזיל מחלת המיקסומטוזיס (myxomatosis)
מחלה קטלנית מאוד לארנבונים וכמעט חסרת השפעה על מינים אחרים
אני לא אכנס לפרטים, אבל מיקסומטוזיס היא מחלה נוראית
שגורמת לארנבונים ייסורי תופת במשך ימים עד שהם מתים
ב-1950 האוסטרלים החליטו להפיץ את המחלה ביבשת
המחלה התפשטה במהירות והרגה תוך חודשים
99% מהארנבונים באוסטרליה – מאות מיליונים
אבל השמחה של האוסטרלים פחתה, כשאחרי כמה שנים התגלה
שהארנבונים ששרדו וחזרו להתרבות – הם לרוב בעלי חסינות גנטית גבוהה למחלה
אפילו נשק ביולוגי לא עזר לאוסטרלים להעלים את הארנבונים מהיבשת
בשנת 1953, דרך אגב, הגיע המיקסומטוזיס איכשהו לבריטניה
החקלאים שם התלהבו והתחילו להפיץ את המחלה, אבל
הרבה התחרטו כשראו את התוצאות
די מהר התכסו אזורים מסוימים באנגליה בארנבונים גוססים ובגופות
תושבים התלוננו על סירחון נורא ועל נחילי זבובים
כלבים וחתולים הביאו הביתה גופות מרקיבות
ארנבונים צולעים, עיוורים ומדממים גססו בכל מקום
הארגון לרווחת בעלי-חיים, RSPCA, התחיל לארגן "חוליות חמלה"
שפשטו על השדות וירו בארנבים הגוססים
אבל המחלה המשיכה להתפשט
בסופו של דבר שר החקלאות הבריטי השתכנע
לנסות לעצור את המחלה ("גם מסיבות הומניטריות")
ובשנת 1954 העביר חוק שאוסר על הפצת המיקסומטוזיס
אבל בשלב זה, זה כבר היה רק צעד סמלי
"מפיצי כלבת"
המקום: ישראל. הזמן: 1964
אויב העם: תנים
הסיפור הבא הוא מכאן
בשנת 1964 התחיל משרד החקלאות במבצע להשמדת תנים
המטרה המוצהרת הייתה "למגר את הכלבת"
אבל בתכל'ס בעקבות מבצעי החיסון, הכלבת הפסיקה להיות
בעיה חמורה בארץ כבר כמה שנים לפני כן
ותזמון ההשמדה קשור יותר לתלונות של חקלאים
על הנזקים שתנים גרמו ליריעות פלסטיק שכיסו גידולי שדה
וזה הפתרון המזעזע שמשרד החקלאות חשב עליו:
עשרות אלפי אפרוחים מתים ומורעלים הונחו
על יריעות הפלסטיק האלה, בשביל לפתות את התנים
שיאכלו אותם וימותו מהרעל
וככה ייפטרו אחת ולתמיד מהמזיקים האלה
אבל התוצאה היתה כמובן השמדה לא רק של המוני תנים
אלא גם של המון בעלי חיים אחרים
כמו שועלים, זאבים, חתולי בר, חתולי ביצות ונמיות
ושלא לדבר על האפרוחים המסכנים
שהרגו בגיל כמה ימים כדי לשמש בתור פיתיון
כל חיות הבר שהזכרתי נפגעו קשות ממסע החיסול
שנמשך לאורך שנות ה-60
האוכלוסיות של המינים האלה בארץ הצטמקו מאוד
וכמעט נעלמו מהרבה אזורים
רק בשנים האחרונות חלקם התחילו להופיע שוב
כמו שאתם בטח כבר מנחשים, אחת מתוצאות חיסול התנים
ושאר הטורפים היתה נזקים – יקרים הרבה יותר – לחקלאות
שהתחילו לגרום עכברים, חוגלות, ארנבים ועוד מכרסמים
שהאוכלוסייה שלהם גדלה מאוד, כשלא היו טורפים בסביבה
עוד תוצאה של חיסול הטורפים הייתה זינוק באוכלוסיות הנחשים
ובמיוחד נחשי הצפע בארץ, בעקבות זה שהנמיות שטרפו אותם נעלמו
היעלמות הנמיות גרמה לעלייה חדה בהכשות נחשים
כולל כמה מקרים מאוד קשים
"מכת הנחשים" נפסקה רק כשאוכלוסיית הנמיות התחילה להתאושש בחזרה
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מכל הסיפורים המטורפים, אבל האמיתיים לגמרי, האלה?
רוב הפגיעה בבעלי חיים כיום נעשית מתוך אדישות
אנחנו משלמים על פגיעה בחיות בלי לחשוב על זה כמעט
אבל לפעמים אנחנו פוגעים בחיות מתוך פחד
ולפחד יש לפעמים בסיס הגיוני
אבל לפחד יש גם נטייה לגדול מעבר להיגיון
הכרזת מלחמה על בעלי חיים לא רק גורמת סבל ומוות
לאינספור בעלי חיים תמימים שרק רצו לחיות את חייהם –
אלא לפעמים גם פשוט מובילה לתוצאה הפוכה מהרצוי
בני אדם יכולים לפחד מחיות ולהאשים אותן בהרבה צרות
ולא חשוב אם זה נכון או לא – כמעט תמיד המאשימים
לא רואים ולא יודעים כלום על השירותים המדהימים
שאותן חיות ממש מספקות להם בשקט, בלי שום יחסי ציבור
אנחנו, בני האדם חושבים לפעמים שאנחנו חכמים גדולים
שיוכלו לשפר ולסדר את הטבע המבולגן
שמלא בכל מיני חיות דפוקות שעדיף יהיה לכולם בלעדיהן
אבל האמת היא שלרוב אנחנו פשוט לא מספיק חכמים
אפילו כדי לראות את התמונה הגדולה
את החשיבות שיש לכל יצור בטבע, את התפקיד
שיש לו במערכת האקולוגית, את מה שהוא לפעמים נותן ישירות לנו
ובתכלס, אם כל החיות היו מתכנסות לעשות הצבעה מי החיה
שיהיה הכי עדיף לכולם בלעדיה בכדור הארץ, מי
המזיק הכי גדול – זה…
טוב, עדיף פשוט שזה לא יקרה, מבחינתנו
אולי כדאי שנלמד לגלות יותר צניעות ויותר כבוד
מול המורכבות הבלתי נתפסת של עולם החי
שאנחנו חלק ממנו
ובמקום להגדיר חיות בתור "מזיקים" – נבין שהן
בסך הכל בעלי חיים שיש לנו קונפליקט איתם
שצריך לפתור, ורצוי בכמה שפחות אלימות
ובמקום לנסות לתקן את עולם החי על ידי השמדות
של בעלי חיים מורכבים ומרגישים – אולי עדיף שנתחיל
בלתקן קצת את עצמנו
אחרי הכל, מבחינת הסביבה ויתר בלי החיים
אנחנו המזיק הגדול ביותר
אבל זה לא חייב להיות ככה
חברים זה היה הסרטון
אני עוד יותר סקרנית מתמיד לשמוע בתגובות
מה חשבתם על מה שאמרתי וכל דעה או מחשבה
שיש לכם בנושא הלא פשוט הזה!
וכמובן אל תשכחו לעשות לייק לסרטון אם נהניתם!
ואתם יודעים כבר מה לעשות עם הסאבסקרייב…
נתראה בסרטון הבא!