אחת ולתמיד: מה הקטע עם ביצי חופש?!
אז מה הקטע עם ביצי חופש? בלוף פרסומי ציני? או בחירה צרכנית עדיפה על קניית "ביצים רגילות" מכלובי סוללה? כל המידע בנושא המורכב והטעון הזה בסרטון קליל ופשוט (עד כמה שאפשר…)
מדובר באחד הנושאים הטעונים ביותר
בתנועה לזכויות בעלי חיים,
נושא שגורר לא פעם
תגובות קיצוניות
האם מדובר
בבלוף פרסומי מוחלט?
סתם דרך להשקיט את המצפון
בתמורה לכמה שקלים
או בניסיון אמיתי להקל על הסבל של
התרנגולות, כמו שטוענים אחרים?
אז מה הקטע עם
ביצי חופש?
ביצים אורגניות
"ביצי חופש" –
בואו נראה יחד מה עומד מאחורי
המותגים השנויים במחלוקת האלה
עד כמה השם הנחמד שלהן באמת משקף
את התעשייה שממנה הן מגיעות?
לפני הכל, חשוב לדעת שהן בסך הכל
כ-2% מהביצים שנמכרות בארץ
כל שאר הביצים מגיעות
מלולים של כלובי סוללה
ביצים מכלובי סוללה יכולות להגיע בתוך קרטונים
עם שמות נחמדים כמו "ביצי משק טריות",
אבל לשמות האלה
אין שום משמעות,
למרות שהם מעוררים, עם עזרה של איורים מתאימים,
מחשבות על משק כפרי שליו עם תרנגולות מנקרות בחצר
כמו 98% מהביצים בישראל מגיעות
גם הביצים האלה מכלובי סוללה
בכלובים האלו נכלאות התרנגולות
כל חייהן כמעט בלי יכולת תזוזה
"ביצים אורגניות" הן ביצים שעומדות בתקן
שכולל הוראות שקשורות לבריאות הצרכנים,
כמו איסור על שימוש באנטיביוטיקה,
וגם ל"רווחת התרנגולות"
תכף נראה מה זה אומר
"ביצי חופש" הן ביצים שעומדות בתקן
שכולל הוראות רק לגבי "רווחת התרנגולות"
תקן ה"רווחה" של "ביצי חופש" וזה של
"ביצים אורגניות" – כמעט זהה
ככה שאפשר לדבר עליהם ביחד
כעל "לולים בלי כלובים"
לעומת לולי הכלובים
של שאר התעשייה
אבל איזה הבדלים יש, אם בכלל,
בין לולי כלובים
ללולים בלי כלובים?
הרי בכל מקרה מדובר על מכלאה מסחרית
לאלפי בעלי חיים לפחות,
שמריחה…
אתם יודעים איך
לא בפנסיון מפנק
ולמרות זאת, אפשר לראות כמה הבדלים משמעותיים
בין החיים בלולים עם או בלי כלובים
הבדל ראשון הוא בשטח
שיש לכל תרנגולת
התקנים של לולים ללא כלובים מחייבים לתת לכל תרנגולת
שטח הרבה יותר גדול ממה שנותנים לתרנגולת בכלוב
בנוסף, לתרנגולת בלול בלי כלובים יש אפשרות לזוז
ברחבי הלול, לשנות מיקום לפי מה שמתאים לה,
ולמתוח את הרגליים והכנפיים
גם בלול הסגור והצפוף תנאי הכליאה אכזריים
הרבה פחות מהמקובל בתעשיית הביצים,
שם התרנגולת נכלאת כל חייה בכלוב שבו
היא לא יכולה אפילו למתוח כנפיים,
שלא לדבר על ללכת
או להתעופף
הבדל שני הוא סוג הקרקע
שעליו עומדת התרנגולת
בלולים בלי כלובים תרנגולות יכולות
לנקר מעט במצע של רצפת הלול,
ולהתחפר בו כדי לעשות
"אמבטיית חול"
מה קורה כשתרנגולות מנסות
לעשות אמבטיית חול בכלובים?
הן שוחקות את הנוצות
ופוצעות לעצמן את העור
והדבר היחיד שהן יכולות לפרוק עליו
את יצר הניקור הזה שלהן
הוא הגוף של התרנגולת
שאיתן בכלוב
התרנגולות בכלוב גם נאלצות לעמוד, בלי הפסקה, יום אחרי יום, על
רשת תיל אלכסונית, כדי שההפרשות ייפלו והביצה תתגלגל אוטומטית
בלולים בלי כלובים תרנגולות גם יכולות לממש
את הדחף שלהן לישון על ענף – או מוט – מוגבה
הבדל שלישי הוא האפשרות
של תרנגולות להטיל בפרטיות
בלולים בלי כלובים תרנגולת
מטילה בתאי הטלה
היא נכנסת אליהם כשהיא
מרגישה צורך להטיל
הדחף של תרנגולות להטיל בפרטיות חזק מאוד,
והוא מספיק כדי להבטיח את זה
אבל הדחף הזה קיים גם בלולי כלובים,
שבהם אין בכלל אפשרות להטלה בפרטיות
כל הטלה בלול כלובים היא ניסיון למצוא
מקום מסתור, כל פעם מחדש, ללא הצלחה
הבדל רביעי הוא משהו שאולי ישמע מצחיק בהתחלה, אבל הוא
יכול לגרום לא פחות סבל מדברים שנשמעים הרבה יותר גרוע –
תרנגולת לרוב תבלה
ימיה בחיטוט בקרקע
למה זה כל כך מעניין אותה?
רק היא יודעת
אבל מה שברור הוא שבכלובי סוללה אין לה שום דבר
להתעסק איתו, וזה גורם לתסכול ומצוקה בלתי פוסקים
בלולים בלי כלובים, עם מוטות מוגבהים לשינה
ועם תאי הטלה, עם קרקע שאפשר לחפור בה –
התרנגולת יכולה לבטא כמה
מהדחפים החשובים שלה
הבדל חמישי ואחרון הוא
בהרעבת התרנגולות,
דבר שעושים בלולי כלובים
כשהן מתחילות להטיל
בקצב יותר איטי
באופן טבעי תרנגולות
לא מטילות בסתיו ובחורף
אבל ללולנים אין כוונה להאכיל
חצי שנה תרנגולות שלא מטילות
אז מה הם עושים?
מרעיבים אותן לשבועיים,
בפרוצדורה שנקראת "השרה כפויה"
המטרה היא בעצם לגרום להן שוק גופני שמזרז את החלפת
הנוצות ומחדש את ההטלה המוגברת תוך מספר שבועות
ממשלת ישראל החליטה ביולי 2012
לאסור את ההליך האכזרי הזה,
אבל משרד החקלאות נחוש
לא לאפשר את יישום ההחלטה
התקנים של ביצים אורגניות ו"ביצי חופש"
אוסרים על הרעבת התרנגולות
אנשים שקונים "ביצי חופש" מנפנפים בדרך כלל באחד
או יותר מחמשת ההבדלים המשמעותיים האלה,
וכששומעים רק
את החלק הזה –
וואלה?
אפשר להבין אותם
אבל בואו נסתכל על חמישה עניינים אפלים שבהם
אין שום הבדל בין תעשיית הכלובים לתעשיית ה"חופש"
עניינים שמהם צרכני "ביצי חופש"
נוהגים לרוב להתעלם
הראשון הוא כמובן
הרג האפרוחים הזכרים
כל לולי הביצים – חופש, אורגני, כלובים –
קונים את האפרוחות מאותן מדגרות –
שבהן הם משמידים את
כל האפרוחים הזכרים
הם לא יטילו ביצים
אבל הם גם לא מהגזע שמנצלים בתעשיית הבשר,
שמעוות גנטית לגדילה מהירה –
אז אין להם שום
תועלת כלכלית
הם ממוינים ונשלחים להיגרס בחיים –
או לגסוס בפחי אשפה ושקיות
מאפיין משותף שני לכל לולי הביצים
הוא חיתוך המקור,
שלרוב מתבצע כבר במדגרה
לכל התרנגולות בתעשיית הביצים בישראל חותכים חלק
מהמקור, למרות שזה איבר עשיר בעצבים וכלי דם
החיתוך גורם כאבים ולפעמים קשיים באכילה
למשך כל החיים של התרנגולת
מאפיין משותף שלישי הוא העיוות הגנטי
שגורם להטלה מוגברת
כל התרנגולות מגיעות כאמור
מאותן מדגרות,
והן כולן שייכות לאותם גזעים שחברות טיפוח מעוותות גנטית
כדי שיטילו כמה שיותר ביצים גדולות בכמה שפחות זמן
רוצים לנחש איך זה משפיע
על הבריאות שלהן?
ייצור קליפת הביצים היומיומי מצריך
יותר סידן משהתרנגולת מסוגלת לספוג,
והעצמות שלה
פשוט מתפוררות
גם צינור ההטלה שלה נשחק ונפצע
וצונח בגלל ההטלה האינטנסיבית
מאפיין משותף רביעי לכל סוגי לולי הביצים
הוא מצוקות שגורמים החיים בלול מסחרי
כן, גם "לול חופש"
הצפיפות, הרס המבנה החברתי הטבעי,
האמוניה שהורסת את העיניים ומערכת הנשימה,
ואפילו לקיחת הביצים כשתרנגולות רבות
עדיין מרגישות צורך לדגור עליהן
מאפיין משותף חמישי ואחרון הוא הדרך בה כל הלולנים בוחרים
"להודות" לתרנגולות שהטילו עבורם ביצים כל כך רבות:
לחשמל אותן על סרט נע
כשקצב ההטלה שלהן פוחת
בכל סוגי הלולים הורגים את התרנגולות המותשות
אחרי שנתיים של הטלה אינטנסיבית בלול,
(ומחליפים אותן בפרגיות
צעירות ורעננות)
הלולנים קוראים להן "מטילות זקנות"
בגלל המצב הגופני אליו הם דרדרו אותן,
למרות שתוחלת החיים הטבעית של תרנגולת
היא פי 4 ויותר מהגיל שבו הורגים אותן
הבשר של התרנגולות האלו
אפילו לא נחשב ראוי למאכל
וזה בלי להזכיר את כל התרנגולות שמתות בכל סוגי
הלולים מתנאי הקשים והלא טבעיים
אז מה ראינו כאן?
מצאנו כמה הבדלים משמעותיים
לרעת החיים בלולי הכלובים הרגילים:
שטח המחיה הפצפון, הקרקע המכאיבה, חוסר
הפרטיות בהטלה, השעמום הקיצוני, וההרעבה
ברור שאם כבר קונים ביצים – עדיף לבחור
לפחות באופציה שכרוכה בפחות התעללות
מצד שני, ראינו שלמי שאכפת אפילו טיפה מאפרוחים ותרנגולות –
כדאי לא לתרום גם ללולי "חופש" או לולים אורגניים – כי כך הוא יממן:
הרג של אפרוחים זכרים, חיתוך מקורים, עיוות גנטי להטלה מוגברת,
מצוקות רבות שקשורות לחיים בלול, וחישמול תרנגולות
התרנגולות במשקי ה"חופש" –
לא באמת חופשיות
חופש אמיתי לתרנגולות יכול להתקיים רק כשלא גוזלים
מהן ביצים ולא מנצלים אותן לצרכים מסחריים בכלל
אפילו הדימוי של לולי ה"חופש" בתור חזרה ללולים המסורתיים,
שגם הם היו כרוכים בניצול, הוא דימוי שקרי –
אין זכר ללהקות קטנות, לנוכחות התרנגול בלהקה, לגידול
האפרוחים ולבריאות הגנטית של התרנגולות בלולים המסורתיים
לולים אורגניים ולולי "חופש" הם
לגמרי בגדר משקים תעשייתיים
האמת המשמחת היא, שלא קשה
להימנע מצריכת ביצים בכלל!
בכל מתכון שכולל ביצים, אפשר ממש
בקלות להחליף אותן במוצרים אחרים
שלא לדבר על שפע המוצרים
המוכנים שלא כוללים ביצים
ושקשוקה טופו
כבר ניסיתם?
עצובים שהסרטון נגמר? גם אני
אבל אל תדאגו – יש עוד המון המון המון
סרטונים שאפשר לראות.
אז יאללה.
תלחצו על משהו!
נו, אתם עדיין כאן?
קדימה, למה אתם מחכים?
בתנועה לזכויות בעלי חיים,
נושא שגורר לא פעם
תגובות קיצוניות
האם מדובר
בבלוף פרסומי מוחלט?
סתם דרך להשקיט את המצפון
בתמורה לכמה שקלים
או בניסיון אמיתי להקל על הסבל של
התרנגולות, כמו שטוענים אחרים?
אז מה הקטע עם
ביצי חופש?
ביצים אורגניות
"ביצי חופש" –
בואו נראה יחד מה עומד מאחורי
המותגים השנויים במחלוקת האלה
עד כמה השם הנחמד שלהן באמת משקף
את התעשייה שממנה הן מגיעות?
לפני הכל, חשוב לדעת שהן בסך הכל
כ-2% מהביצים שנמכרות בארץ
כל שאר הביצים מגיעות
מלולים של כלובי סוללה
ביצים מכלובי סוללה יכולות להגיע בתוך קרטונים
עם שמות נחמדים כמו "ביצי משק טריות",
אבל לשמות האלה
אין שום משמעות,
למרות שהם מעוררים, עם עזרה של איורים מתאימים,
מחשבות על משק כפרי שליו עם תרנגולות מנקרות בחצר
כמו 98% מהביצים בישראל מגיעות
גם הביצים האלה מכלובי סוללה
בכלובים האלו נכלאות התרנגולות
כל חייהן כמעט בלי יכולת תזוזה
"ביצים אורגניות" הן ביצים שעומדות בתקן
שכולל הוראות שקשורות לבריאות הצרכנים,
כמו איסור על שימוש באנטיביוטיקה,
וגם ל"רווחת התרנגולות"
תכף נראה מה זה אומר
"ביצי חופש" הן ביצים שעומדות בתקן
שכולל הוראות רק לגבי "רווחת התרנגולות"
תקן ה"רווחה" של "ביצי חופש" וזה של
"ביצים אורגניות" – כמעט זהה
ככה שאפשר לדבר עליהם ביחד
כעל "לולים בלי כלובים"
לעומת לולי הכלובים
של שאר התעשייה
אבל איזה הבדלים יש, אם בכלל,
בין לולי כלובים
ללולים בלי כלובים?
הרי בכל מקרה מדובר על מכלאה מסחרית
לאלפי בעלי חיים לפחות,
שמריחה…
אתם יודעים איך
לא בפנסיון מפנק
ולמרות זאת, אפשר לראות כמה הבדלים משמעותיים
בין החיים בלולים עם או בלי כלובים
הבדל ראשון הוא בשטח
שיש לכל תרנגולת
התקנים של לולים ללא כלובים מחייבים לתת לכל תרנגולת
שטח הרבה יותר גדול ממה שנותנים לתרנגולת בכלוב
בנוסף, לתרנגולת בלול בלי כלובים יש אפשרות לזוז
ברחבי הלול, לשנות מיקום לפי מה שמתאים לה,
ולמתוח את הרגליים והכנפיים
גם בלול הסגור והצפוף תנאי הכליאה אכזריים
הרבה פחות מהמקובל בתעשיית הביצים,
שם התרנגולת נכלאת כל חייה בכלוב שבו
היא לא יכולה אפילו למתוח כנפיים,
שלא לדבר על ללכת
או להתעופף
הבדל שני הוא סוג הקרקע
שעליו עומדת התרנגולת
בלולים בלי כלובים תרנגולות יכולות
לנקר מעט במצע של רצפת הלול,
ולהתחפר בו כדי לעשות
"אמבטיית חול"
מה קורה כשתרנגולות מנסות
לעשות אמבטיית חול בכלובים?
הן שוחקות את הנוצות
ופוצעות לעצמן את העור
והדבר היחיד שהן יכולות לפרוק עליו
את יצר הניקור הזה שלהן
הוא הגוף של התרנגולת
שאיתן בכלוב
התרנגולות בכלוב גם נאלצות לעמוד, בלי הפסקה, יום אחרי יום, על
רשת תיל אלכסונית, כדי שההפרשות ייפלו והביצה תתגלגל אוטומטית
בלולים בלי כלובים תרנגולות גם יכולות לממש
את הדחף שלהן לישון על ענף – או מוט – מוגבה
הבדל שלישי הוא האפשרות
של תרנגולות להטיל בפרטיות
בלולים בלי כלובים תרנגולת
מטילה בתאי הטלה
היא נכנסת אליהם כשהיא
מרגישה צורך להטיל
הדחף של תרנגולות להטיל בפרטיות חזק מאוד,
והוא מספיק כדי להבטיח את זה
אבל הדחף הזה קיים גם בלולי כלובים,
שבהם אין בכלל אפשרות להטלה בפרטיות
כל הטלה בלול כלובים היא ניסיון למצוא
מקום מסתור, כל פעם מחדש, ללא הצלחה
הבדל רביעי הוא משהו שאולי ישמע מצחיק בהתחלה, אבל הוא
יכול לגרום לא פחות סבל מדברים שנשמעים הרבה יותר גרוע –
תרנגולת לרוב תבלה
ימיה בחיטוט בקרקע
למה זה כל כך מעניין אותה?
רק היא יודעת
אבל מה שברור הוא שבכלובי סוללה אין לה שום דבר
להתעסק איתו, וזה גורם לתסכול ומצוקה בלתי פוסקים
בלולים בלי כלובים, עם מוטות מוגבהים לשינה
ועם תאי הטלה, עם קרקע שאפשר לחפור בה –
התרנגולת יכולה לבטא כמה
מהדחפים החשובים שלה
הבדל חמישי ואחרון הוא
בהרעבת התרנגולות,
דבר שעושים בלולי כלובים
כשהן מתחילות להטיל
בקצב יותר איטי
באופן טבעי תרנגולות
לא מטילות בסתיו ובחורף
אבל ללולנים אין כוונה להאכיל
חצי שנה תרנגולות שלא מטילות
אז מה הם עושים?
מרעיבים אותן לשבועיים,
בפרוצדורה שנקראת "השרה כפויה"
המטרה היא בעצם לגרום להן שוק גופני שמזרז את החלפת
הנוצות ומחדש את ההטלה המוגברת תוך מספר שבועות
ממשלת ישראל החליטה ביולי 2012
לאסור את ההליך האכזרי הזה,
אבל משרד החקלאות נחוש
לא לאפשר את יישום ההחלטה
התקנים של ביצים אורגניות ו"ביצי חופש"
אוסרים על הרעבת התרנגולות
אנשים שקונים "ביצי חופש" מנפנפים בדרך כלל באחד
או יותר מחמשת ההבדלים המשמעותיים האלה,
וכששומעים רק
את החלק הזה –
וואלה?
אפשר להבין אותם
אבל בואו נסתכל על חמישה עניינים אפלים שבהם
אין שום הבדל בין תעשיית הכלובים לתעשיית ה"חופש"
עניינים שמהם צרכני "ביצי חופש"
נוהגים לרוב להתעלם
הראשון הוא כמובן
הרג האפרוחים הזכרים
כל לולי הביצים – חופש, אורגני, כלובים –
קונים את האפרוחות מאותן מדגרות –
שבהן הם משמידים את
כל האפרוחים הזכרים
הם לא יטילו ביצים
אבל הם גם לא מהגזע שמנצלים בתעשיית הבשר,
שמעוות גנטית לגדילה מהירה –
אז אין להם שום
תועלת כלכלית
הם ממוינים ונשלחים להיגרס בחיים –
או לגסוס בפחי אשפה ושקיות
מאפיין משותף שני לכל לולי הביצים
הוא חיתוך המקור,
שלרוב מתבצע כבר במדגרה
לכל התרנגולות בתעשיית הביצים בישראל חותכים חלק
מהמקור, למרות שזה איבר עשיר בעצבים וכלי דם
החיתוך גורם כאבים ולפעמים קשיים באכילה
למשך כל החיים של התרנגולת
מאפיין משותף שלישי הוא העיוות הגנטי
שגורם להטלה מוגברת
כל התרנגולות מגיעות כאמור
מאותן מדגרות,
והן כולן שייכות לאותם גזעים שחברות טיפוח מעוותות גנטית
כדי שיטילו כמה שיותר ביצים גדולות בכמה שפחות זמן
רוצים לנחש איך זה משפיע
על הבריאות שלהן?
ייצור קליפת הביצים היומיומי מצריך
יותר סידן משהתרנגולת מסוגלת לספוג,
והעצמות שלה
פשוט מתפוררות
גם צינור ההטלה שלה נשחק ונפצע
וצונח בגלל ההטלה האינטנסיבית
מאפיין משותף רביעי לכל סוגי לולי הביצים
הוא מצוקות שגורמים החיים בלול מסחרי
כן, גם "לול חופש"
הצפיפות, הרס המבנה החברתי הטבעי,
האמוניה שהורסת את העיניים ומערכת הנשימה,
ואפילו לקיחת הביצים כשתרנגולות רבות
עדיין מרגישות צורך לדגור עליהן
מאפיין משותף חמישי ואחרון הוא הדרך בה כל הלולנים בוחרים
"להודות" לתרנגולות שהטילו עבורם ביצים כל כך רבות:
לחשמל אותן על סרט נע
כשקצב ההטלה שלהן פוחת
בכל סוגי הלולים הורגים את התרנגולות המותשות
אחרי שנתיים של הטלה אינטנסיבית בלול,
(ומחליפים אותן בפרגיות
צעירות ורעננות)
הלולנים קוראים להן "מטילות זקנות"
בגלל המצב הגופני אליו הם דרדרו אותן,
למרות שתוחלת החיים הטבעית של תרנגולת
היא פי 4 ויותר מהגיל שבו הורגים אותן
הבשר של התרנגולות האלו
אפילו לא נחשב ראוי למאכל
וזה בלי להזכיר את כל התרנגולות שמתות בכל סוגי
הלולים מתנאי הקשים והלא טבעיים
אז מה ראינו כאן?
מצאנו כמה הבדלים משמעותיים
לרעת החיים בלולי הכלובים הרגילים:
שטח המחיה הפצפון, הקרקע המכאיבה, חוסר
הפרטיות בהטלה, השעמום הקיצוני, וההרעבה
ברור שאם כבר קונים ביצים – עדיף לבחור
לפחות באופציה שכרוכה בפחות התעללות
מצד שני, ראינו שלמי שאכפת אפילו טיפה מאפרוחים ותרנגולות –
כדאי לא לתרום גם ללולי "חופש" או לולים אורגניים – כי כך הוא יממן:
הרג של אפרוחים זכרים, חיתוך מקורים, עיוות גנטי להטלה מוגברת,
מצוקות רבות שקשורות לחיים בלול, וחישמול תרנגולות
התרנגולות במשקי ה"חופש" –
לא באמת חופשיות
חופש אמיתי לתרנגולות יכול להתקיים רק כשלא גוזלים
מהן ביצים ולא מנצלים אותן לצרכים מסחריים בכלל
אפילו הדימוי של לולי ה"חופש" בתור חזרה ללולים המסורתיים,
שגם הם היו כרוכים בניצול, הוא דימוי שקרי –
אין זכר ללהקות קטנות, לנוכחות התרנגול בלהקה, לגידול
האפרוחים ולבריאות הגנטית של התרנגולות בלולים המסורתיים
לולים אורגניים ולולי "חופש" הם
לגמרי בגדר משקים תעשייתיים
האמת המשמחת היא, שלא קשה
להימנע מצריכת ביצים בכלל!
בכל מתכון שכולל ביצים, אפשר ממש
בקלות להחליף אותן במוצרים אחרים
שלא לדבר על שפע המוצרים
המוכנים שלא כוללים ביצים
ושקשוקה טופו
כבר ניסיתם?
עצובים שהסרטון נגמר? גם אני
אבל אל תדאגו – יש עוד המון המון המון
סרטונים שאפשר לראות.
אז יאללה.
תלחצו על משהו!
נו, אתם עדיין כאן?
קדימה, למה אתם מחכים?
פורסם ב- ביצים, הרצאות, מה הקטע, על תעשיות המזון מהחי ותוייג טבעונות, כלובי סוללה, עיוות גנטי, תעשיית הביצים, תרנגולות