לרובנו לא ממש יוצא לפגוש כבשים. לא כשהם בחיים לפחות. מבחינת רובנו כבש זה סוג של שווארמה. אבל למרות שאנחנו לא באמת מכירים כבשים או יודעים עליהם משהו, אנחנו מאוד אוהבים להשתמש בכבשים כדימויים: "זאב בעור של כבש", "אל תהיו כבשים!", "שה תמים", "כבשת הרש", "כבשה שחורה"… וכמובן כבשים נפוצים בתור יצורים חמודים בעולם הילדים שלנו: בספרי ילדים – "הכבש השישה-עשר", "צייר לי כבשה!" בספר "הנסיך הקטן" – ובתוכניות טלויזיה כמו "שון כבשון". כבשה (טלה) היא גם היצור שמופיע על הלוגו שלנו 🙂
הכבשים נפרדו מהעזים רק לפני 4 מיליון שנים. למרות הדמיון הרב שעדיין קיים ביניהן, חלקים גדולים מהאנושות החליטו לראות בכבשים דימוי לטוב טהור (זאבים משמשים כניגוד ההפוך לכבשים) כשבמקביל עזים נתפסות כסמל הרוע והטומאה (הכל בגלל זקן קטן?!). השטן בכבודו ובעצמו מיוצג כיום לרוב בדמות איש-עז, כולל זקנקן, פרסות וקרניים מובהקים של עז.
בפרק הזה של מה הקטע נתוודע אל סיפור מרגש של כבש שנלחם על חייו בלב ים – והוצל על ידי נער אמיץ; נראה איך ביות הכבשים שינה את מבנה הגוף שלהן ואיך התחילו בני אדם להפיק מכבשים גם צמר וחלב ו"לטפח" אותן גנטית; נגיע ליונק המשובט הראשון – הכבשה המפורסמת דולי – ונבין למה בחרו המדענים דווקא כבשה למשימה; נכיר טלה חמוד בשם וינטר ונראה איך טלאים, כמו כל הגורים, אוהבים משחקים, ליטופים ופינוקים; נגלה שכבשים יכולות להיות לא לגמרי חסרות אונים מול בני אדם אפילו כיום, ומסוגלות אפילו להכניס נגיחה כואבת למי שמעצבן אותן; נראה מחקרים שהראו שלכבשים יש זיכרון מצוין, אישיות מובחנת וייחודית, יכולת לפתור בעיות ואפילו אינטיליגנציה רגשית; ולבסוף נראה גם סיפור אמיתי על מדינה אפריקאית שכבשים חיסלו בה את רוב חיות הבר תוך זמן קצר, ונבין למה האסון הזה אמור להדאיג את כולנו.
בסופו של דבר, רק טבעונות או צמחונות (או ירידה משמעותית אחרת בצריכת הבשר) תוכל להקטין את האוכלוסיות העצומות של כבשים ו"חיות משק" אחרות שאנו "מייצרים" ומגדלים ושוחטים כל שנה על כדור הארץ – אוכלוסיות ש"על הדרך" מוחקות את חיות הבר האחרונות ומאיימות על המשך קיומנו על הפלנטה הזו. בואו לנסות איתנו תפריט טבעוני ל-22 ימים, מהבית ובחינם!
בפרק הזה אנחנו מציגים כמה ניסויים שנעשו כדי לבחון כישורים קוגנטיביים של כבשים. הצגת הניסויים לא מהווה תמיכה בביצוע ניסויים בבעלי חיים שכרוכים כמקובל, בפגיעה בהם (כמו כליאה לכל החיים, הצמאה לצורך שיתוף פעולה בניסויים, הרג, ועוד). למרות זאת, ניסויים רחוקים מלהיות אחת הבעיות העיקריות של כבשים בעולם כיום. בעולם שבו חוקי ומקובל לעשות לכבשים "מיולסינג", להוביל אותן ב"משלוחים חיים" של שבועות, וש"קרוסלות" לטלאים הם ממש לא מתקני שעשועים (פרטים נוספים – בסרטון) – נראה לנו כי ראוי להשתמש גם בתוצאות ניסויים שכנראה נעשו תוך פגיעה כלשהי בכבשים – כדי לנסות ולגרום לאנשים רבים ככל הניתן לחשוב מחדש על הדברים הקשים שאנחנו מעוללים ליצורים האלה עדיין, בכל יום מחדש.
Harriet Constable, “Sheep are not stupid, and they are not helpless either”, BBC, 19 April 2017
Veissier, I; Boissy, A; Désiré, L; Greiveldinger, L, “Animals' emotions: studies in sheep using appraisal theories”, Animal Welfare, Volume 18, Number 4, November 2009, pp. 347-354(8)
Lee, Caroline & Colegate, Steve & Fisher, Andrew. (2006). Development of a maze test and its application to assess spatial learning and memory in Merino sheep. Applied Animal Behaviour Science – APPL ANIM BEHAV SCI. 96. 43-51
לרובנו הן זכורות מספרי ילדים או מאיורים על אריזות של גבינות
אבל בעיקר כדימוי פופולארי ליצור הכי מטומטם שיש
באחרית הימים הן אמורות לגור עם זאבים
אבל בינתיים הן גרות בעיקר בתוך מכלאות מטונפות
אנחנו אמורים לספור אותן כדי להירדם
אבל בפועל מונעים מהן שינה במסעות אימים של שבועות
הן נראות תמימות
אבל למעשה הם אחד היצורים ההרסניים ביותר על כדור הארץ
כבשים!
מאיפה הן הגיעו? ומי הן בעצם?
ואיך זה שכמעט כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים עליהן
בכלל לא נכון?
לפני שמונה שנים, אחראית התחזוקה של ריף הדולפינים באילת
יצאה לשיט שבו היא הכשירה נער בן 14 בשם סהר להתנדב בריף
מחוץ לנמל, בים הפתוח, היא שמה לב פתאום למשהו מוזר במים
הם התקרבו לכתם במים וראו שמדובר ב… כבש!
מה עושה כבש באמצע הים??
סהר לא בזבז זמן על לנסות להבין את זה
וקפץ כדי לעזור לכבש המסכן לעלות לסירה
כשהגיעו לחוף הם שמו לב לתג האוזן שלו והבינו
שהוא הגיע מאחת מספינות המשלוחים החיים שמגיעות מאוסטרליה לאילת
כבשים כמובן לא יכולות פשוט לזנק לים
למרות שהרבה מהן מנסות לברוח מהזוועות של התעשייה בהרבה דרכים
התסריט הסביר היחיד במקרה הזה הוא שהכבש נזרק מהסיפון למים
כי נראה חלש או חולה
וכי לסוחרים חבל לשלם מכס על כבש שלא ישרוד הרבה
כן, ככה הם בדרך כלל מוציאים להורג
כבשים ועגלים חולים או גוססים על האוניה – למוות בטביעה
כשל"בעלים" של הכבש נודע על המקרה מהפרסום בתקשורת
הוא עוד העז לדרוש שיחזירו לו אותו, אבל למרבה השמחה
בריף הדולפינים לא הסכימו לזה
הכבש החלש שהושלך מהסיפון אבל נלחם על חייו – זכה בחיים חדשים
בלי פיטום ובלי הובלות ושחיטה – והוא גם זכה בשם, במקום מספר
הוא נקרא סהר – על שם הנער האמיץ שהציל אותו
כבשים הן יצורים מאוד מבלבלים
כמעט כל מה שאנחנו מאמינים לגביהם לא נכון
כמו עם הרבה חיות בתעשיות המזון, גם על כבשים התרגלנו לחשוב
כחיות טיפשות שרק "עוקבות אחרי העדר"
אבל מה אם אני אגיד לכן שבמציאות כבשים הן למעשה
אינטליגנטיות וחברותיות באופן מפתיע?
עם יופי של כישורי זיכרון וזיהוי?
כבשים יוצרות חברויות, מגלות נאמנות אחת לשניה
ועצובות מאוד אם החברות שלהן נעלמים יום אחד
"כבשה" הפכה כיום לדימוי מעליב במיוחד לחוסר חשיבה עצמאית
כמעט לקללה
"אנחנו לא כבשים!"
או במקרה הטוב כדימוי לאדם נאיבי במיוחד, "שה תמים"
אבל למרות שהן חיות בעדר וזקוקות לעדר כדי להרגיש טוב
הן גם שונות אחת מהשניה כמו כל בעל חיים
למשל, בהשקפת העולם שלהן
כן, זה מה שאמרתי!
מחקרים הראו שיש כבשים שנוטות להיות פסימיות ויש כבשים אופטימיות יותר
לא רק זה, כבשים גם הרבה יותר חכמות ממה שאנחנו מניחים
למשל, מחקר מ-2001 מצא שכבשים יכולות לזהות ולזכור לפחות 50 פרצופים
גם שנתיים אחרי שהראו להן אותם במסגרת ניסוי
המחקר מצא גם עדויות לזה שכבשים יכולות לזהות הבעות פנים
של כבשים אחרות בתמונות, וכנראה גם להבין מה הן אומרות – כי גילו שהן
מעדיפות להסתכל על הבעות של כבשים שלוות מאשר של כבשים עצבניות
קרוליין לי חקרה אינטליגנציה של כבשים
היא גילתה שכבשים יכולות ללמוד לפתור מבוכים מורכבים שהן הוכנסו לתוכם
היא אומרת שמה שעודד אותן לפתור את המבוך במהירות
הוא הציפייה הנרגשת שלהן להתאחד שוב עם החברים שלהן בסוף המבוך
הו…
חוץ מזה שהן חכמות – כבשים, ובמיוחד טלאים – הן מהיצורים
הכי שובבים ומשמחים שיש בעולם
פשוט תסתכלו רגע בסרטון הזה של וינטר הכבשון המקפץ
או כל סרטון כבשוני אחר ותראו בעצמכם
מה זה? זה לא הגיוני כמה שזה חמוד!!!!
אגב, בניגוד לדימוי התמים וחסר האונים שנתנו לכבשים – לאחיות שלהן, העיזים,
התרבות האנושית נתנה משום מה את הדימוי ההפוך:
השטן שאנחנו מכירים הוא בעצם איש-עז!
שימו לב לפרסות, לזקנקן, לקרניים…
לא יודעת מה איתכם, אבל הבנאדם שראה את זה
ואז חשב על זה
היה קצת לא בסדר בראש. בעיני…
מחקר נדיר מסוגו מ-2009 הוכיח, באמצעות סדרות מתוחכמות של ניסויים
שכבשים מסוגלות לחוות מגוון גדול של רגשות שאנחנו לרוב
חושבים עליהם כ"רגשות אנושיים"
לא רק רגשות פשוטים יחסית כמו פחד או שמחה – אלא גם
רגשות מורכבים יותר כמו תסכול, זעם, גועל, יאוש ושעמום
לכבשים יש גם מבנים חברתיים מורכבים שהן יוצרות בתוך העדר
המעמד החברתי של כל כבשה לא נקבע לפי דברים כמו גודל הקרניים
אלא כמו אצלנו – משילוב של הרבה מאוד תכונות והתנהגויות וקשרים
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה שצפו בכבשים במשך 3 שנים
גילו שהם יוצרים קשרי חברות חזקים ועוזרים אחד לשני בזמן צרה
הם אפילו מגנים על חברים חלשים יותר בעדר
הן ישמחו להיות חברות לא רק של כבשים אלא גם של כלבים,
עזים, חתולים, פרות, ואפילו בני אדם…
חשוב להגיד שמחקרים כאלה על ההתנהגות והנטיות הטבעיות של כבשים –
לא נעשים ולא יכולים להיעשות על כבשים בתעשיית הבשר והצמר
החיים של הכבשים האלה הם בדרך כלל קצרים, אלימים ולא מאפשרים
הרבה בחירה חופשית והתפתחות של קשרים וחברויות שנוצרים באופן טבעי
יש עדרי כבשים שמגודלים למטרות מסחריות, אבל לפחות זוכים לצאת למרעה
זה כבר מספיק כדי שיוכלו להתפתח כמה תפקידים חברתיים בעדר
ברוב העדרים, למשל, אפשר להבחין בשתי כבשים מיוחדות שזכו לשני מושגים:
האחת נקראת "משכוכית" – כי היא מושכת אחריה את רוב העדר
היא המובילה, אבל היא לא צועדת בראש, אלא
תמיד מוקפת כבשים מכל עבר. רובן משתדלות תמיד לעקוב אחריה
בקיצור, היא המקובלת של השכבה
השנייה נקראת "חריגה"
זו הכבשה הסקרנית, הנועזת והאינדיבידאוליסטית ביותר בעדר
אבל היא ממש לא "הכבשה השחורה"!
יש לה בעצם תפקיד חברתי חשוב
לא פעם המשכוכית מחליטה ללכת דווקא בעקבות החריגה – אחרי שהיא
בדקה במשך כמה זמן שטח לא מוכר – והעדר כולו הולך בעקבותיהן
לכבשים בתעשיות שכולאות אותן לכל חייהם לעומת זאת,
כבר בכלל אין סיכוי לקיים חיים חברתיים מורכבים ואין אפשרות להגן על עצמן
או אפילו על הצאצאים שלהם
כמו שתיעדנו למשל בתחקיר הסמוי שעשינו על משק הכבשים הגדול בקיבוץ גבע,
הגורים נחטפים מהאמהות מייד, כשהן עוד לא הספיקו להתאושש מהלידה
האמהות המתוסכלות והדואגות בוכות וקוראות לטלאים במשך ימים,
והם עונים להן, כי הן במרחק של רק כמה מטרים מהן – אבל בכל זאת
הם לא ייפגשו עוד לעולם. אתם קולטים כמה זה אכזרי?
זה די אירוני כמה מעט אנחנו יודעים על כבשים, אם חושבים כמה זמן
הן מלוות מקרוב, גם אם נגד רצונן, את התרבות האנושית
כבשים הם מבעלי החיים הראשונים שבויתו, יחד עם העזים
כבש הבית שאנחנו מכירים בוית כנראה מכבש המופלון
לפני כעשרת אלפים שנה
כבר במבט ראשון אפשר לראות כמה הבדלים בולטים בין כבש הבר לכבש המבוית
קודם כל – הקרניים
לאבות אבותיהם של כבשי הבית ששוטטו להם במסופוטמיה העתיקה,
היו קרניים גדולות וחזקות שאפשרו להם להגן על עצמם
זה דבר שכמובן לא היה רצוי לבני האדם שניסו לשלוט בהם
בני אדם נטו לשחוט בגיל צעיר יחסית כבשים חזקים, בעלי קרניים גדולות ו"תוקפניים"
(זאת אומרת, כאלה שניסו להגן על עצמם מפני התוקפנות של בני האדם)
בני האדם איפשרו רק לכנועים יותר להגיע לבגרות מינית ולהתרבות
וככה הם בעצם התחילו לטפח גנטית (בלי שהם ידעו) כניעות, הקטנת גודל הגוף
וקיצור של הקרניים
הבדל בולט נוסף הוא הצמר
לכבש המופלון למעשה אין בכלל צמר, אלא רק שיער קצר
מניחים שבני אדם התחילו לביית כבשים לבשר, ורק אחרי אלפי שנים
גילו את האפשרות לנצל גם את החלב והצמר שלהן
ובגלל שהתחילו לגדל ו"לטפח" את הכבשים בהרבה מאוד מקומות בו-זמנית,
נוצרו מעל אלף גזעי כבשים לפי כל מיני העדפות אנושיות
וגם לפי האקלים באזור שבו חיו הכבשים
אפילו היום, כבשים מבויתות חופשיות ובריאות עדיין יכולות להיות
לא לגמרי חסרות ישע מול בני אדם
הן יכולות להכניס בעיטה או נגיחה כואבת למי שמציקים להן או מאיימים עליהן
ובמיוחד אם יש להן גורים
פה ושם יש גם דיווחים על כבשים שנוגחות באנשים גם סתם מתוך רשעות
אבל בגלל שרשעות זו תכונה שראיתי אישית עד היום רק אצל בני אדם –
אני מפרשת את זה כחוש הומור בריא
יש להן גם יכולות טיפוס, אחיזה וקפיצה מדהימות
וראייה היקפית: לכבשים יש אישונים אופקיים בצורת חריץ
שמאפשרים להם לראות מה מתרחש מאחורי הגב שלהן
בלי לסובב את הראש. חייזרי!
ובכל זאת, אף אחת מההגנות האלה כבר לא עוזרת לכבשים
נגד האויב חסר הרחמים ביותר שלהן…
אף אחד לא יכול לקנא בגורל של מיליארד וחצי הכבשים
שנשחטות כל שנה על כדור הארץ
חלקן אומנם זוכות לרעות בשדות פתוחים חלקים מהשנה, אבל הכליאה
בדיר ענק צפוף ומזוהם במשך רוב או כל השנה יכולה להיות קשה מאוד
ולרוב הכבשים זה רק קצה הקרחון של מה שאנחנו מאלצים אותן לעבור
תראו למשל את מתקן הריסון הזה לטלאים, שתוכנית הטלוויזיה הזו
מציגה בכזה שעשוע, כשהקהל נקרע מצחוק ברקע
למה צריך לרסן טלאים בצורה כזו בכלל? לא בשביל לתת להם ליטופים
מתקני ריסון של כבשים משמשים למגוון של שיטות חקלאיות
שכל אחת מהן יותר מזעזעת מהקודמת
למשל, בשביל להזריע אותן מלאכותית
אגב גם הזרעה "טבעית" כביכול – כשהנקבה מרוסנת בלי יכולת לזוז –
וכשהזכר מובל תוך כדי דחיפות ומכות – היא התעללות
עוד סיבה לריסון היא החיתוכים שעושים בגוף של טלאים
(כמו בגוף של חזירים, פרות, תרנגולים וחיות אחרות במשקים)
זה כולל חיתוכים באוזניים, סירוס בלי הרדמה, חיתוך הזנב
ומיולסינג, שתיכף אסביר מה זה
ידעתם שכבשים נולדות עם זנב ארוך?
אנחנו לא רגילים לראות את זה, כי כיום נהוג פשוט לחתוך אותו,
בדרך כלל בלי שום הרדמה או משככי כאבים
זו לא רק פעולה ברברית ומכאיבה – זה גם פוגע ביכולת של טלאים
לשמור על שיווי משקל, ואפילו לתקשר אחד עם השני במשך כל החיים
אוסטרליה היא "יצרנית" הצמר הגדולה בעולם
הכבשים שמגודלות בה הן מגזע שעבר עיוות גנטי אינטנסיבי
לא רק להמון צמר שגדל וגדל בלי הפסקה – אלא גם להרבה קפלי עור
כדי שיהיה יותר שטח שעליו יוכל הצמר לגדול
העובדה שזה מכביד מאוד על הכבשים
או מגביר את הפציעות בזמן הגז – לא מעניינת אף אחד בתעשייה
כל עוד זה משפר את הרווחים – וזה משפר אותם
אחת התוצאות המזעזעות ביותר של זה הוא מה שקורה איתם
בחלק האחורי של הגוף
שתן וצואה נאגרים בין הקפלים, והזיהום הזה מושך זבובים
וגורם להם להטיל שם ביצים
הרימות שבוקעות מהביצים פשוט אוכלות את הכבשים חיות
מה הפיתרון שתעשיית הצמר האוסטרלית מצאה לזה?
הפחתת העיוות הגנטי? בדיחה טובה
זה המיולסינג שהזכרתי קודם…
מדובר על שיטה מטורפת באכזריות שלה – ובכל זאת
היא הנורמה בתעשיית הצמר
הטלאים המסכנים מרוסנים במתקן מהסוג שהראתי קודם – ופשוט
חותכים להם רצועות עור מהחלק האחורי של הגוף, בלי שום הרדמה
חלק מתים כעבור זמן קצר מאיבוד דם, אבל הרוב
יחיו עם הפציעות הקשות כל החיים
אחרי הרבה גזיזות, כשתפוקת הצמר של הכבשים פוחתת, אוסטרליה
שולחת אותם לרחבי העולם וגם לישראל, להישחט – במסעות ייסורים
שנמשכים שבועות ארוכים
הכבשים האומללות לא יכולות אפילו למצוא מנוחה לרגע
תראו את הלחץ הבלתי פוסק שגורמת תנועת הגלים והצפיפות בבטן האוניה
תראו את הגיהנום השט הזה שאנחנו יוצרים לבעלי החיים
ותגידו לי שאנחנו לא השטן מבחינתם
לסיום החלק הזה של מצב הכבשים כיום,
רק אזכיר את הכבשה המפורסמת ביותר – הכבשה המשובטת דולי
יש משהו עצוב ואירוני בזה שהכבשה הכי מפורסמת בהיסטוריה
היא למעשה כפילה של כבשה אחרת
אני חושבת שאולי "דולי" רק עזרה להעמיק את הדימוי של הכבשים-כולן
כ"משובטות" וחסרות ייחוד אישי
דולי לא התפרסמה בגלל משהו שעשתה, אלא בגלל שהיא בעצם קיומה
מגלמת את השליטה האנושית הטוטאלית בה
דולי מתה בגיל 6 בלבד, כשהיא סובלת מדלקת ריאות קשה
שנוספה על דלקת המפרקים ממנה סבלה עוד קודם
למרבה הצער, בני אדם מאוד אוהבים לאכול (וללבוש) כבשים
עד כדי כך שיש מיליארד וחצי כבשים על פני כדור הארץ
"יצרנית" הכבשים הגדולה בעולם היא סין
ואחריה אוסטרליה
וההשפעה של הכבשים רחוקה מלהיות תמימה
כמו המראה הפסטורלי שלהן על גבעות ירוקות
בואו ניקח לדוגמה את קניה, שמכל העולם באים אליה ל"טיולי ספארי"
בגלל חיי הבר המדהימים שלה
בקניה תעשיית הכבשים – ששוחטת כל שנה 17 מיליון כבשים
הורגת באותה מכה גם את העושר המדהים של חיות הבר במדינה
שהצליח לשרוד באפריקה במשך מיליוני שנים עד לא מזמן
מבחינת חיות הבר, הכבשים אולי מצטיירות כמו הפולש האכזרי ביותר
שהגיע לקניה אי פעם. פולש נגד רצונו
מחקר שהתפרסם ב-2016 מראה כי מאז שנות השבעים, מספר הכבשים בקניה
גדל ב-76% ואוכלוסיות חיות הבר בקניה צנחו ב-68%
המינים שנפגעו כללו בין השאר אנטילופות, פילים, תאואים, זברות וחזירי יבלות
איך זה קורה?
כשכבשים "רועות" הן בעצם אוכלות ותולשות את העשבים נמוך מאוד
קרוב לשורשים הרבה יותר מרוב החיות
ובעדרים גדולים הן מחסלות שטחי עשב נרחבים בצורה
שלוקח להם המון זמן להתאושש ולצמוח מחדש
זה קטסטרופלי במיוחד לחיות הבר של קניה
בגלל שחיות בר כמו פילים, תאואים וזברות חייבים עשבים גבוהים כדי לאכול
ובשנים האחרונות הם פשוט גוועים ברעב
במיוחד כשהתחרות על כל פיסת עשב מתגברת
בגלל שינוי האקלים, הבצורות והתרחבות המדבר
אפילו בשמורת הטבע הלאומית מסאי מארה
חיות הבר נדחקו במהלך הבצורת מאזורי ההאכלה שלהן
על ידי כבשים ובקר, ואוכלוסיית התאואים למשל
התרסקה בגלל זה ב-76% בשנה אחת
עם מיליוני כבשים בשטח, הם לא יתאוששו חזרה עוד
מה שקורה בקניה הוא רק דוגמה לסיפור עולמי
הביקוש לבשר עדיין עולה, ומאיים לחסל
גם את שטחי המקלט האחרונים בכדור הארץ בהם עוד נשארו חיי בר בריאים
ובכלל לא נכנסתי לכל עניין כמויות המתאן המטורפות שפולטות הכבשים
אני רק אזכיר שמתאן הוא גז חממה חזק פי עשרים ושלושה מפחמן דו-חמצני
אז בניגוד למה שנדמה, כבשים הם יצורים הרסניים מאוד
הניצול ההמוני שלהן פוגע לא רק בהן אלא גם בנו
ההתמכרות המטורפת שלנו לצריכת כמויות אדירות של בשר
מביאה להרס יערות ולשינויי אקלים
כמובן, שום דבר מזה לא באמת באשמת הכבשים
אבל איכשהו הן כבר קצת פחות נראות מטומטמות, כשמשווים אליהן
את מי שמנצל אותן – וכורת לעצמו את הכדור שעליו הוא יושב
אז אם גם אתם מסכימים שכבשים הן חיות מדהימות שמגיע להן
לחוות אהבה ולא סבל… יד מלטפת ולא סכין מוצמדת לצוואר…
תשתפו את הסרטון!
כמו תמיד, אני מאוד מאוד אשמח לשמוע מה חשבתם
ונתראה בפעם הבאה!